"אם הייתי יודעת שזאת הפעם האחרונה הייתי אומרת לה כמה אני אוהבת אותה"

על 900 חללים נפלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", אך מאחורי כל שם עומד אדם אחד שהשאיר אחריו חלל עצום, משפחה כואבת ואין סוף זכרונות. אסור לנו לשכוח את אלו שבזכותם אנחנו כאן. חלל ביום - סמלת שירה שוחט ז"ל | "הייתה לה יכולת לראות אנשים מבפנים. לא לפי מראה, לפי הלב"

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 07/12/25 11:02 יז בכסלו התשפו

"אם הייתי יודעת שזאת הפעם האחרונה הייתי אומרת לה כמה אני אוהבת אותה"
סמלת שירה שוחט ז"ל, צילום: פרטי, canva

סמלת שירה שוחט ז"ל נולדה בשנת 2004, בת בכורה להורים ליטל ומשה. בגיל שלוש עברה משפחתה מהמושב שריגים ליאון למודיעין, שם גדלה שירה יחד עם אחיה הצעיר איתי. בינואר 2023 התגייסה לצה"ל לחיל מערך הגבולות ומיד לאחר הטירונות החלה קורס תצפיתניות, ובטקס הענקת הכומתה קיבלה את זו של המפקדת. בסיום הקורס הוצבה באוגדת עזה במוצב נחל עוז. בשבעה באוקטובר שירה הייתה במשמרת בחמ"ל ושמרה על העמדה במשך שעות. אחרי כשש שעות של לחימה השליכו המחבלים רימונים לתוך החמ"ל והעלו אותו באש. שירה נהרגה, בת 19 בלבד. חברתה הטובה, רוני, סיפרה לנו עליה.

"אם הייתי יודעת שזה מה שיקרה הייתי אומרת לה כמה אני אוהבת אותה ומעריכה אותה"

סמלת שירה שוחט ז"ל וחברתה רוני

סמלת שירה שוחט ז"ל וחברתה רוני צילום: פרטי

"תמיד בחגים אני ושירה היינו נפגשות", מספרת רוני, "וכל אחת הייתה מספרת על החיים האישיים שלה ועל הצבא. לא היינו מתראות הרבה בגלל הסגירות של שירה ושלי, אז היה לנו הרבה על מה לדבר. זכור לי במיוחד ערב אחד שישבנו אני, אחותי ושירה ושיחקנו טאקי, והייתה אווירה כל כך טובה וכיפית שלא רציתי שייגמר. זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי את שירה. אם הייתי יודעת שזה מה שיקרה הייתי אומרת לה כמה אני אוהבת אותה ומעריכה אותה על מי שהיא בשבילי".

רוני מספרת על חברתה הטובה שמעולם לא שפטה אנשים לפי החיצוניות. "היא תמיד הסתכלה קודם על הלב, על האופי, ועל מי שהאדם באמת - רק זה היה חשוב לה. זאת הייתה תכונת האופי הכי חזקה שלה והיא תמיד נשארה נאמנה לה".

סמלת שירה שוחט ז"ל

סמלת שירה שוחט ז"ל צילום: פרטי

"לשירה הייתה יכולת לראות אנשים מבפנים. לא לפי מראה, לפי הלב"

מה היית רוצה שיקחו משירה?

"את היכולת שלה לראות אנשים מבפנים. לא לפי מראה, לא לפי רעש מסביב, אלא לפי הלב. את הרגישות שלה, הכנות, והאנושיותף שלא ויתרה על אף אחד. את זה שהיא נתנה תחושה אמיתית של בית, של קבלה, של 'אני רואה אותך'".

משפחות שכולות שמעוניינות לקחת חלק בפרויקט "חלל ביום" ולהנציח את יקיריהן מוזמנות לפנות אלינו במייל: magazine@kipa.co