בשנת 1975, לפני יובל שנים בדיוק, קבע האו"ם את אחת ההחלטות הבזויות בתולדותיו: החלטה 3379 הקובעת כי הציונות היא גזענות. שגריר ישראל באו"ם דאז, חיים הרצוג, עלה לדוכן ובאקט מהדהד קרע את נייר ההחלטה ואמר: "עבורנו, העם היהודי, זו אינה יותר מפיסת נייר, ונתייחס אליה ככזו". ההחלטה גררה הפגנות, אפילו שינוי שמות רחובות, וגם אקט סמלי וצנוע - הדפסתו מחדש של הספר "דרכי משה", ספר דרשות על פרשת השבוע של רבי משה כלפון הכהן מג'רבא.
-
עוד באותו נושאגזירת הזהב: כשהנאצים פרצו לבית הכנסת באי ג'רבא
24/04/25 12:18
"לחייב כל איש שהוא יהודי ללמוד בו ולקיים את מצוותיו, ולהרגיש בעצמו שהוא ציוני"
הספר נדפס לראשונה באי בשנת 1935 ומובאות בו דרשות אותן נשא הרב בפניי הקהילה, דרשות לא ארוכות במיוחד המבארות עניינים מוסריים בפרשה. בדרשות באה לידיי ביטוי הציונות הגדולה של רבי כלפון, שנפטר בשנת 1950 ערב עלייתו ארצה, ובני הקהילה שעלו החליטו להדפיסו מחדש בעקבות החלטת האו"ם.
הרב משה כלפון הכהן, צילום: ויקיפדיה, רשות הציבור
הספר הודפס במהדורת צילום על ידי "ארגון יוצאי האי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל" ביום פטירתו של הרב, כחודש וחצי אחרי החלטת האו"ם. "עם החלטת האו"ם על הציונות הנחשבת לגזענות לפי קוצר שכלם, החלטנו להדפיס את הספר ולחייב כל איש שהוא יהודי ללמוד בו ולקיים את מצוותיו, ולהרגיש בעצמו שהוא ציוני", נכתב בשער הספר תחת החותמת "הנהלת הארגון".
"התגייסו כאחד לדחות את החלטות הזדון והשטנה, ועמדו למען חיזוקה ושגשוגה של מדינת ישראל"
נציין כי לצד היותו ציוני נלהב, ראה הרב ערך גדול גם בארגון "חבר הלאומים", לימים האו"ם, שקם אחרי מלחמת העולם הראשונה. בדרשתו לפרשת ניצבים המופיעה בספר מונה הרב "ניצוצי גאולה", ולצד הקמת תל-אביב הוא מונה גם את הקמת חבר הלאומים. דווקא אמונתו באוניברסליות ובארגונים הבין-לאומיים מתבהרת ההחלטה של תלמידיו להדגיש את הציונות והארץ.
הקדמה ארוכה יותר כותב תלמידו, הרב שמואל עידן. "כוונות אויבנו לערער את קיומנו כעם ולשלול ממנו את זכויותינו. הספר הזה מכריז ואומר לעם השוכן בציון ולקהילות ישראל שעודם נמצאים בגלות אם זה באמריקה, רוסיה או אם זה צפון אפריקה ואסיה: התגייסו כאחד לדחות את החלטות הזדון והשטנה, ועמדו למען חיזוקה ושגשוגה של מדינת ישראל". לימים אמנם בוטלה אותה החלטה, אך במעשה ביטאו תלמידי הרב עוצמה ורוח מול הקמים עלינו לכלותינו.