במהלך מתקפת 7 באוקטובר הצליחו חוליות חמאס להשבית טנקים בעוטף ולהפוך אותם ללא שמישים. מחבלים הפעילו לחצן שאמור להיות סמוי, ובכך גרמו לנטרול זמני של הכלים. במשך חודשים ניסו להבין במערכת הביטחון כיצד הכיר הארגון את הפונקציה הזו, הנתפסת כפרט שמור. רק בתחילת 2024 התגלתה התשובה, לאחר שכוחות צה"ל איתרו את המתחם התת-קרקעי המכונה "הפנטגון" במחנות המרכז.
חמאס עקב אחרי עשרות אלפי חיילים
על פי הפרסום של דורון קדוש, בתוך אותו אתר נחשפו עדויות לכך שחמאס בנה מאגר מודיעין עומק על טנקי מרכבה סימן 4 באמצעות איסוף שיטתי מהרשתות החברתיות. הצבא מצא כי הארגון עקב לאורך שנים אחר עשרות אלפי חיילים, אסף תיעודים שפורסמו בלי מחשבה על ביטחון מידע, והצליח להרכיב מהם תמונה מלאה שכללה נהלים, תרגולות ותצורות טכניות. בין החומרים שאותרו היו סרטוני הדרכה של לוחמים מתוך הטנק וצילומים מסדנאות בשיזפון.
בעזרת המידע שנצבר בנה חמאס מערך הכשרה מסודר: מחבלי נוח'בה עברו אימונים על מודלים מדויקים בגודל מלא של מרכבה, ועבדו גם עם סימולטור מתקדם שאפשר להם לשלוט במערכות השונות של הטנק. הכוונה המבצעית הייתה שאותם לוחמים ישתלטו על טנקים בעוטף וינסו להסיע אותם לתוך הרצועה לשימוש נגד כוחות צה"ל.
כך חמאס תפס את צה"ל לא מוכן
במסמכים שנמצאו על מחבלים שחוסלו או נתפסו ביום הטבח, וכן במידע שנתפס במבצעים בתוך הרצועה, התברר לצה"ל עד כמה הייתה חשיפתו גדולה. אנשי הארגון ידעו על כל מעבר פנימי במוצבים, הכירו נקודות תורפה במכשול וכן אוסף של פרטים עד רמת כפתור במערכות הטנק. התמונה שעלתה מן החומרים המחישה עד כמה הצליח חמאס לחדור למידע צה"לי ולהבין אותו לעומק.
לפי גורמי צבא, אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו את ההישג המודיעיני של חמאס היה חוסר הקפדה מתמשך על ביטחון מידע מצד חיילים ברשתות החברתיות. תמונות שנתפסו כלא משמעותיות, סרטונים "רגילים" מהשירות ושגרה יומיומית בבסיסים הפכו בתוך אוספי המודיעין של הארגון לכלים קריטיים בבניית כוח ייעודי שתוכנן לפגוע בשריון הישראלי.