דו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי לשנת 2024 חושף כי 27.1% ממשקי הבית בישראל, כ-968 אלף משפחות ובהן 2.8 מיליון נפשות, חיות באי-ביטחון תזונתי. הנתון, המשקף ירידה מהשיעור 30.8% ב-2023, עדיין גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD וממחיש מציאות שבה כמיליון ילדים אינם יודעים מתי תגיע הארוחה הבאה. לפי הדוח, 26.5% ממשקי הבית - כ-963 אלף משפחות ובהן 2.6 מיליון נפשות ו-926 אלף ילדים - מדווחים גם על אי-נגישות למזון בריא. הדוח קורא להרחיב תווי מזון, להגדיל קצבאות, להעמיק תוכניות הזנה בבתי הספר ולבנות תוכנית רב־שנתית יציבה שתקטין את ממדי התופעה.
60% ממשקי הבית בחברה הערבית ו-25% מהחברה החרדית
הפערים בין קבוצות האוכלוסייה בולטים במיוחד: 58% ממשקי הבית בחברה הערבית ו-25% מהחברה החרדית חיים באי-ביטחון תזונתי, לצד יותר משליש מתושבי הצפון וירושלים - 36.7% ו-37% בהתאמה. בקרב יהודים לא-חרדים השיעור עומד על 19.1%. גם בקרב ילדים המצב חריף, כש-31.7% ממשיכים לגדול במשקי בית שאינם מצליחים להבטיח מזון יציב - ובקרב בני 65 ומעלה 22.8% סובלים מהתופעה. הדוח מצביע על קשר ישיר בין מספר הנפשות בבית לבין סיכון לחסך במזון: 39.5% מהמשפחות עם שישה נפשות ומעלה נמצאות באי-ביטחון תזונתי, ו־31% ממשקי בית של נפש אחת מדווחים על אותה מצוקה.
הכנסה נמוכה נותרה הגורם המרכזי המשפיע על הביטחון התזונתי. בקרב החמישון התחתון 47.6% מהמשפחות חיות באי-ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בחמישון העליון. הפערים הללו מתורגמים לפגיעה בפריון העבודה, עלייה בהוצאות הבריאות והעמקת התלות בקצבאות המדינה. בביטוח הלאומי מציינים כי כל ירידה של נקודת אחוז באי-ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה. לצד זאת, משקי בית עם פחות משני מפרנסים נמצאים בסיכון גבוה פי 1.5 לאי-נגישות למזון בריא, ובחברה החרדית והערבית שיעור אי-הנגישות גבוה במיוחד - 33% ו-30.8% בהתאמה.
חלוקת אוכל ביתי, צילום: shutterstock
"החברה הישראלית צריכה לשאוף לצמצם את אי הבטחון התזונתי"
מחברי הדוח מסרו: "הממצאים העגומים העולים מהדוח מדגישים את הצורך בגיבוש מדיניות חברתית וכלכלית ארוכת טווח, שתבטיח לכלל תושבי ישראל גישה סדירה למזון בכמות מספקת ולמזון בריא שאינו פוגע בבריאות". מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, מוסיף: "החברה הישראלית צריכה לשאוף ולפעול ביתר שאת כדי לצמצם באופן מהותי ומשמעותי את אי-הבטחון התזונתי בקרב ילדים ובקרב הזקנים במדינה. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה פערי שוויון שמתבטאים בעלייה בצורך לנגישות למזון בריא, ועלינו לעשות הכל כדי לשפר את המצב הקיים".
אלי כהן, מנכ"ל פתחון־לב: "דו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי חושף שוב את מה שאנחנו בפתחון־לב רואים יום־יום: מיליוני ישראלים שאינם מצליחים להשיג נגישות בסיסית למזון. אנחנו לא מתעכבים על הוויכוח הקבוע סביב המספרים - אנחנו שואלים מה פתרון. מדיניות לאומית שמגדירה יעדים, מקצה תקציבים ופועלת על-פי תכנית רב־שנתית לצמצום אי־הביטחון התזונתי. הרשות הלאומית למאבק בעוני היא צעד בכיוון הנכון, אך הממשלה חייבת להרחיב את פעילותה, לתקצב אותה ולהפוך אותה לזרוע ביצועית שמובילה שינוי אמיתי בשטח".