מספר ימים לפני העלאת חוק הפטור מגיוס לדיון בוועדת החוץ והביטחון, הטיוטה נחשפה: החוק שיעלה לדיון מבקש להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות, אך בפועל מציע מתווה רחב שמאפשר דחיית שירות כמעט גורפת. החוק מציג עצמו כמיועד לצמצם את אי-השוויון בגיוס, אולם הוא קובע כי תלמיד ישיבה יוכל לדחות את שירותו שנה אחר שנה עד גיל הפטור, שנקבע ל-26. גם מי שאינו משרת בצה"ל יוכל לבחור במסלול שירות אזרחי-ביטחוני, שהשלמתו תעניק פטור מלא.
יעד מינימום: 4,800 מתגייסים חרדים בשנה הראשונה
לצד דחיית השירות, החוק קובע יעדים שנתיים לגיוס חרדים, אך מדובר ביעדים מצומצמים יחסית. בשנת הבסיס נקבע יעד של 4,800 מתגייסים בלבד, ורק בחמש השנים הראשונות אמור המספר להגיע ל50% ממחזור הבוגרים החרדים. עד 10% מהרף הזה יוכלו להיספר גם כמי ששירתו בשירות אזרחי, מה שמדלל עוד יותר את משמעות הגיוס האמיתי לצה"ל. במקרה ששלוש שנים רצופות לא יושגו היעדים, החוק יפקע, אך עד אז יישאר בתוקף ויאפשר דחייה כמעט אוטומטית לכל מי שיצהיר כי הוא תלמיד ישיבה.
בלי פיקוח אמיתי על הישיבות
גם מנגנון הפיקוח על הישיבות נראה רך. מפקחים יגיעו לביקורות אחת לשלושה חודשים בלבד, וההתראות או הקנסות על ראשי ישיבות כמעט אינן מרתיעות. רק אם ישיבה תגיע לשיעור היעדרות חריג במיוחד - היא עלולה להימחק מהרשימה, וגם אז תלמידיה יקבלו הזדמנות להירשם למוסד אחר. במקביל, ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס יאבדו חלק מתמיכת המדינה, אך הסנקציות ייכנסו לתוקף בהדרגה ולפרקי זמן מוגבלים. כך נוצר מנגנון שמאפשר לא רק להימנע משירות, אלא גם להמשיך ולקבל מימון ציבורי תוך כדי כך.
מי שבכל זאת לא יתגייס ולא יקבל פטור צפוי לעמוד בפני מגבלות אישיות - איסור נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23, שלילת מלגות, והגבלות במס ובהטבות דיור. אולם גם כאן הסנקציות תלויות בעמידת כלל הציבור החרדי ביעדים, ולא באחריות אישית של כל משתמט. החוק אמנם כולל סעיפים המדברים על שילוב בתעסוקה ועל הקמת מסלולים מותאמים, אך הם נראים יותר כניסיון לאזן ביקורת ציבורית מאשר כלים לשינוי אמיתי. בסופו של דבר, מדובר במתווה שמעניק גושפנקה רשמית להמשך השתמטות מגיוס, תחת כותרת של "הסדרה משפטית".
ארגוני המשרתים תוקפים את החוק
זמן קצר אחרי פרסום החוק, תגובות חריפות נגדו פורסמו בציבור. ראשונים היו פורום "שותפות לשירות" שתקפו בחריפות את טיוטת החוק: "כפי שחששנו טיוטת חוק הגיוס שפורסמה הערב היא אחיזת עיניים שלא תביא לגיוס ולא עונה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר. מדובר בחוק בלוף. אחרי שנתיים של מלחמה אנחנו מצפות מכל חברי הכנסת הציוניים לא לתת יד להעברת החוק, עם ההצעה הנוכחית כבר עדיף להישאר עם חוק שירות הביטחון הקיים".
בעז ביסמוט, ביקורת קשה על החוק. צילום: חדשות כיפה
"לא חתמנו שאנחנו מתים והם באים לפנות אותנו"
פורום המילואימניקים הדתי לאומי הגיב גם כן בחריפות. בהודעת הארגון נכתב: "ערב עצוב, ברגעים אלו אלפי מילואימניקים פועלים בכל החזיתות, ביסמוט בוחר להפנות אליהם את הגב. חוק שמבטל את גיוס הלוחמים. חוק שמכיר בזק"א כשרות צבאי. חוק שמכיר בחרדים לשעבר כמתגייסים חרדים. חוק שמבטל את כל הסנקציות על מי שבוחר לא להתגייס. זה לא חוק גיוס זה חוק פטור על מלא. לא חתמנו שאנחנו מתים והם באים לפנות אותנו".
מי שעוד תקף את החוק הוא היו"ר המודח של ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין. הח"כ מהליכוד תקף את טיוטת החוק של ביסמוט וכתב: "כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי: אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים".