האקדמיה ללשון העברית ממשיכה לנסות לשפר את העברית שלנו, והפעם הקדישה פוסט מיוחד לשמות פרטיים הלקוחים משמות בעלי חיים. האקדמיה צירפה תמונה משעשעת של בחור שמדבר עם שכנתו, ציפורה, המבקשת לשים לב ולסגור את דלת הבניין כדי שציפורים לא ייכנסו. השכן יורד עליה וטוען כי זה צבוע מצידה להתייחס ככה לציפורים. האקדמיה כתבה על כך: "ציפורה, את לא לבד!".
השמות שקיימים - ואלו שכבר לא
"הידעת? כבר במקרא אפשר למצוא שמות פרטיים השאולים משמות בעלי חיים. יש כאלה ששרדו עד היום, כמו דבורה, יונה, יעל ואַיָּה (עוף דורס). ואילו אחרים כלל אינם עולים על דעתם של הורים בני ימינו. נחש לדוגמה הוא שמם של שלושה אנשים בתנ"ך, חולדה היא נביאה ידועה, וחמור היה שליט מקומי".
"ברשימה הזו אפשר למצוא גם את השמות הפרטיים תחש, תולע, בכר, עורב, שפן, שועל, פרעוש, חגב וגם: ציפור" המשיכו. "מן השם ציפור נולד השם ציפורה, כמו שמות מקראיים נוספים שמקורם בשם בעל חיים בשינוי קל, לדוגמה: כָּלֵב, עַכְבּוֹר, צביה וגְּמַלִּי. אגב, גם רחל אימנו קרויה על שם בעל חיים (רחל = כבשה). בימינו התרחבה קשת השמות החייתית: כפיר, לביא, ארי, אייל, איילה, איילת, עופר, עופרה, עופרי, יונית, דובי, צופית, סנאית, זמיר, ראם ושחף".
לסיום, האקדמיה שלחה מסר להורים: "אם חשבתם שזו תופעה חדשה לקרוא לילדים בשמות של בעלי חיים, חִשבו שוב".