תאגיד הבידור האמריקני "האחים וורנר-דיסקברי" הודיע כי הוא מתנגד לחרם על מוסדות קולנוע ישראליים, והבהיר ששיתוף פעולה עם יוזמות חרם עלול לעמוד בניגוד למדיניות הפנימית של החברה. בהצהרה שהגיעה לידי מגזין "וראייטי" נכתב: "האחים וורנר-דיסקברי מחויב לטיפוח סביבה מכילה ומכבדת עבור עובדיה, שותפיה ובעלי עניין אחרים. המדיניות שלנו אוסרת על כל צורה של אפליה, כולל אפליה על בסיס גזע, דת או מוצא. אנו סבורים כי חרם על מוסדות קולנוע ישראליים מפר את המדיניות שלנו. בעוד שאנחנו מכבדים את זכותם של אינדיבידואלים וקבוצות להביע את עמדותיהם ולקדם מטרות, נמשיך ליישר קו בין הפעילות העסקית שלנו לדרישות מצד המדיניות שלנו והחוק".
החרם בקולנוע
העמדה של וורנר-דיסקברי פורסמה על רקע חרם הולך ומתרחב בתעשיית הקולנוע. בחודש שעבר חתמו אלפי אנשי תעשייה ויוצרים, ביניהם השחקנים אמה סטון, אנדרו גארפילד, אוליביה קולמן, חואקין פיניקס, האריס דיקינסון, מארק רופאלו וחאווייר ברדם, על עצומה הקוראת לחרם על מוסדות קולנוע ישראליים. העצומה, שיזמה קבוצת Film Workers for Palestine, כללה התחייבות שלא להקרין סרטים בישראל ולא לשתף פעולה עם מפיקים, פסטיבלים או גופי שידור מקומיים.
הארגון טען כי מוסדות התרבות הישראליים "מעורבים ברצח העם ובאפרטהייד נגד העם הפלסטיני", והוסיף כי יחרים כל גורם שלטענתו "מלבין או מצדיק רצח עם ואפרטהייד, ו/או שותף עם הממשלה המבצעת אותם". באתר הקבוצה צוין כי הפלסטינים אזרחי ישראל לא ייכללו בחרם, והובהר כי כלפי מוסדותיהם יחולו קווים מנחים "רגישים להקשר".
לצד ההצהרות הפוליטיות, גופים משפטיים ברחבי העולם החלו להתריע מפני ההשלכות החוקיות של החרם. לפי דיווח של "וראייטי", ארגון עורכי דין בריטי בשם U.K. Lawyers for Israel הזהיר כי יישום החרם מהווה הפרה של "חוק השוויון הבריטי" משנת 2010. לטענתם, הדבר עשוי לחשוף את האולפנים, האיגודים והסוכנויות לסיכונים משפטיים חמורים, ואף לפגוע במימון סרטים עתידיים.
גם בארצות הברית עלו אזהרות משפטיות. מרכז לואי ד' ברנדייס לזכויות אדם, הפועל בוושינגטון הבירה נגד אנטישמיות ואנטי-ציונות, ציין כי "חוקים פדרליים ומדינתיים רבים אוסרים במפורש" על חרמות מסוג זה. לפי המרכז, התעשייה האמריקנית נדרשת לפעול בהתאם לחוק כדי להימנע מהשלכות משפטיות וכלכליות שעלולות לנבוע משיתוף פעולה עם יוזמות החרם.