"אומרים שאתה לא יודע להעריך מה שיש לך בידיים עד שתאבד אותו. אבל אני ידעתי"

עטרה שטיינבוך, רעייתו של הלוחם איתן אבנר בן יצחק ז"ל שנפל אמש (ה') ברפיח, ספדה לו בכאב, בטקסט שהכיל בתוכו את האהבה הגדולה ואת האמונה שמחזיקה אותה בתוך השבר. בדבריה חזרה עטרה אל הזוגיות הצעירה, אל ההבטחות והחלומות ואל רגעי האימה שבהם קציני הנפגעים הופיעו בדלת

"איתן אהוב שלי קשה לי לכתוב, זה היה קצת מבולגן, כי אתה היית זה שכותב מבינינו - משאיר מכתבים קטנים עם מתנות הודעות", פתחה האלמנה הטרייה בכאב. "אהוב שלי, תגיד לי שאני בסרט רע, בסרט הכי רע שיכול להיות. הלוואי שעוד רגע אתעורר."

"בחיים לא יכולתי לדמיין את הרגע הזה של החיילים בדלת"

עטרה תיארה את הרגעים שבהם ניסתה להשיג את בעלה ולא קיבלה מענה. "היום ,כשלא ענית לי כבר זמן, כבר כמה זמן, כבר דמיינתי איך אני כועסת עליך שנכנסת לפעילות ולא עדכנת". היא המשיכה: "ניסיתי להתקשר ולשלוח הודעות. אני זוכה לעבוד בשמחות, ובזמן שראיתי איך עוד בית נבנה - הבית שלי נחרב."

סגן איתן אבנר בן יצחק ז"ל, צילום: דובר צה"ל

"בחיים לא יכולתי לדמיין את הרגע הזה של החיילים בדלת", משתפת עטרה. "את הצרחה שיוצאת מבפנים, את ההחלטות שלא חשבתי שאני כבחורה צעירה בת 21 אי פעם אצטרך לקבל. את הלב שפיזית נשבר." עם זאת, היא שיתפה בתחושות נוספות שהציפו אותה. "אבל הוא גם בהשלמה שעצמת את העיניים בידיעה שאתה אהוב ונאהב. אהוב ומוקף במשפחה שהייתה הכל בשבילך. באין סוף חברים שאתה הייתה הכל בשבילם. שעצמת את העיניים בשביל הארץ שאתה כל כך, כל כך אוהב ושהיית מוכן לעשות עבורה הכל".

"זכיתי לאהבה טהורה ואמיתית"

עטרה חוזרת אל היומיום הקטן והגדול של שניהם, אל העדינות והדאגה של איתן, אל השמחות הקטנות שחלקו יחד גם מתוך המלחמה. "איתן, חיית חיים על מלא. חיית באמת, הכי שמח, הכי טוב, הכי חזק, הכי איתן. תמיד אומרים שאתה לא יודע להעריך מה שיש לך בידיים עד שאתה לא מאבד אותו.
אבל אני ידעתי. ידעתי מה יש לי בידיים. ידעתי שיש לי את הדבר הכי טהור ויקר בעולם. שאני זכיתי לאהבת אמת. זכיתי לאהבה טהורה ואמיתית."

גם הכעס, הכאב והגעגוע מקבלים מקום, לצד הגאווה של בעלה. "אני גם כועסת עליך שהשארת אותי ככה לבד. הבטחת שתשמור על עצמך. הבטחת שאתה חוזר. היית מלא בגאווה להיות ביחידת אגוז. היית הרבה יותר מצהוב. קראנו לך 'צהוב מרקר'. אני מוכנה עכשיו לתת את כל החיים שתהיה בצבא.
רק שתהיה. שתחזור אפילו פעם בחודש הביתה. מיוזע ומאובק, ואני אברח מהחיבוק, ואתה תתפוס ולא תעזוב".

"ריבונו של עולם, יש לי שאלות קשות"

לבסוף היא פנתה עטרה ישירות לבעלה וביקשה ממנו משהו פשוט - שייתן לה כוח. "איתן, תן לי כוח להמשיך מפה. תן לי כוח להישאר באמונה. תרימו אותי כשאפול, ותעזור לי לחזור לאט-לאט ללמוד לנשום. תדע לך ריבונו של עולם, יש לי שאלות, שאלות קשות.

"אבל למרות הכל אני עדיין מאמינה שאתה אוהב אותי, שאתה לא עוזב אותי בניסיון העצום הזה, אבא, אנחנו ממש צריכים גאולה. אני ממש צריכה תחיית המתים איתן אני אוהבת אותך אהבת נפש, זכיתי לאהבת אמת, זכיתי להרגיש נאהבת, אהובה. תודה על כל רגע ורגע איתך"