ביום שבו הילדים חזרו אל הגנים, מתפרסמת בשורה קשה לכלל הגננות והסייעות שהורשעו בהתעללות בפעוטות. רשויות האכיפה, בהן משרד המשפטים וועדת השחרורים, קבעו היום (ב') מדיניות מחמירה שלפיה מי שהורשעה בעבירות התעללות בילדים לא תהיה זכאית לשחרור מוקדם. רק במקרים חריגים ביותר, למשל מטעמים בריאותיים, ניתן יהיה לשקול חריגה מהכלל - וגם אז מדובר בהליך מורכב שאינו מבטיח שחרור.
כרמל מעודה, צילום: פלאש 90
אחת הדוגמאות המוכרות ביותר למקרים הקשים האלה היא הגננת כרמל מעודה, שנעצרה בעקבות התעללות בפעוטות בגן שלה "בייבי לאב" בראש העין לפני יותר מחמש שנים. אילו הייתה זכאית לניכוי שליש, הייתה מעודה אמורה להשתחרר בעוד כשנה וחצי. אלא שבעקבות המדיניות החדשה, היא לא תצא לחופשי במועד זה, ובסבירות גבוהה מאוד תרצה את מלוא עונשה - תשע שנים וחצי.
"המטרה - למגר את התופעה"
גורם משפטי מסביר כי "המטרה היא למגר את התופעה ולהעביר מסר תקיף ומרתיע לשאר הגננות והסייעות. מי שהתעללה בילדים לא תקבל פרס מהמדינה". לצד זאת, למשפחות הקורבנות ניתנת זכות להתנגד בפני ועדת השחרורים לכל בקשת שחרור מוקדם או חופשה.
בשב"ס מבהירים כי כל בקשה כזו נבחנת גם בהיבט מודיעיני, בשל החשש לפגיעה באסירות עצמן. בחודשים האחרונים נדחו שתי בקשות חופשה שהגישה מעודה. המדיניות החדשה כבר באה לידי ביטוי בהחלטות ועדות השחרורים האחרונות, שדחו בקשות רבות לשחרור מוקדם גם במקרים של הליך שיקום מוצלח.