שנה ותשעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, מדינות העולם מגבירות בימים האחרונים את רמת האיומים כלפי ישראל בנוגע לסיוע ההומניטרי בעזה. המדינות טוענות כי שורר רעב ברצועה, וכי ישראל נושאת באחריות לכך. אל איומים אלו הצטרפו דיווחים רבים בתקשורת הבינלאומית והישראלית, שהדהדו את התופעה ופרסמו תיעודים של ילדים רעבים מעזה. צה"ל מנסה בימים האחרונים להתמודד עם הביקורת. הוא הצהיר כי אין רעב ברצועה, דיווח על העברת עשרות משאיות לתוכה, ומאשים את האו"ם בכך שתכולתן של למעלה מ-800 משאיות עדיין ממתינה לאיסוף במעברי הגבול.
המציאות כמובן, שונה בתכלית מהמדווח בתקשורת. צה"ל טען השבוע כי לפי כל הבדיקות לא קיימת תופעת רעב ברצועה. בצבא טוענים שחמאס עושה שימוש בתמונות שקריות, כולל ילדים מתימן וילדים חולים, כדי לעורר רושם מטעה. לפי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, בשבועות האחרונים הועברו לעזה כ-4,500 משאיות עם דלק, מזון וציוד רפואי, ובכל יום נכנסו לרצועה בממוצע 71 משאיות. בנוסף, בשבועות האחרונים, ישראל סיפקה 2,500 טונות מזון לתינוקות ומרכזי חלוקת המזון העבירו כ-1.5 מיליון חבילות מזון למשפחות. כל חבילה כזו, כך לפי הנתונים, מספיקה למספר ימים.
ארגון הטרור חמאס השתלט על משאיות הסיוע שנכנסו לעזה
עד כה, ארגון הטרור חמאס השתלט על משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה מיד עם כניסתן, ומכר את תכולתן במחירים גבוהים במיוחד בשווקים המקומיים - מחירים שתושבי הרצועה לא יכלו לעמוד בהם. בפועל, ישראל הכניסה את הסיוע, אך ארגון הטרור חמאס השתלט עליו ומנע את המזון מהאוכלוסייה האזרחית. במטרה להתמודד עם התופעה, ניסתה ישראל להפעיל את מנגנון הקרן האמריקנית, שמסיר את חמאס ממעגל חלוקת הסיוע. ואולם, חמאס עושה כל שביכולתו לסכל את המהלך: הוא שולח פעילים לשבש את הסיוע בשטח, מאיים על אנשי סיוע, ודורש במהלך המגעים כי פעילות הקרן תופסק.
הלחץ הבינלאומי הגובר כלפי ישראל מגיע גם ממדינות הידועות כידידותיות במיוחד, בהן בריטניה, שפנו בשבוע האחרון לישראל בדרישה לסיים את הלחימה. בפנייה צוין כי מודל הסיוע הישראלי הנוכחי - המבוסס על הקרן האמריקנית GHF - מסוכן ומחריף את הסבל של תושבי עזה. במקביל, ארגוני סיוע בינלאומיים מאשימים את ישראל במשבר ההומניטרי, וטוענים כי הפסקת שיטת הסיוע הקודמת היא שהובילה להחמרת המצב. לפי הגורמים הללו, המעבר למודל החדש הפך את הסיוע לפחות נגיש וחשף את האזרחים לסכנת רעב. הארגונים התעלמו מהידיעה כי חמאס משתלט על הסיוע בדרך השנייה.
איום נוסף הגיע מצד האיחוד האירופי שמזהיר את ישראל כי "כל האפשרויות מונחות על השולחן" אם זו לא תקיים את התחייבויותיה לשיפור דרמטי של הסיוע בעזה. דובר נציבות האיחוד האירופי בבריסל הבהיר היום כי אף שישראל נקטה בכמה צעדים להקלת המצב, התנאים ההומניטריים בשטח נותרים חמורים ביותר. לדבריו, האיחוד ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, ומבצע הערכה מחדש של המצב בשטח - תוך שמירה על גמישות לפעול, אם תידרש תגובה נוספת. הדברים מגיעים ברקע התגברות הדיווחים על עיכובים, תקלות ומאבקים סביב מנגנוני הסיוע שמופעלים כעת בשטח.
גם באו"ם מגבירים את הלחץ על ישראל, ומזהירים מפני התדרדרות נוספת במצב. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הצהיר כי "הרעב דופק על כל דלת בעזה", וטען כי מרבית תושבי הרצועה נמצאים בסכנת רעב מיידית, אך התעלם מהעובדה כי ארגונו לא מסייע לצה"ל להכניס משאיות לרצועה. משרד הבריאות בעזה - הנשלט בידי חמאס - טוען כי כ-70 אלף ילדים כבר סובלים מתסמיני תת-תזונה. היום נמסר מהמשרד כי מאז תחילת הלחימה מתו בעזה 113 בני אדם כתוצאה מרעב. הנתונים הללו מוסיפים לתחושת הדחיפות שמביעים גופים בין־לאומיים כלפי ישראל והקהילה הבינלאומית כולה.
הדרג המדיני הורה למערכת הביטחון להאיץ את היקף הסיוע ההומניטרי לעזה
הדרג המדיני בישראל לא מתעלם מהאיומים. גורמי ביטחון אמרו היום ל-ynet כי הדרג המדיני הורה למערכת הביטחון להאיץ את היקף הסיוע ההומניטרי לעזה, גם במחיר של הקלת אמצעי הזהירות שנועדו למנוע הגעת סיוע לידי חמאס. המשמעות: ישנה הנחיה להכניס יותר סיוע לרצועה, גם אם חלקו ייפול לידי ארגון הטרור. בכירים העוסקים בנושא הסבירו כי ההחלטה נובעת מלחץ כבד בתוך הממשלה, על רקע הדיווחים הגוברים בעולם על רעב הולך ומחריף בקרב תושבי עזה. ברקע הדברים - גל של גינויים וקריאות מצד מדינות וארגונים בינלאומיים, המאשימים את ישראל באחריות להרעבה.