נתניהו דפק על השולחן, בן גביר זעם, והצבא התריע: "זה מסכן את הלוחמים"

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר אמש (ש') את הקמתם של מרחבי סיוע הומניטריים ייעודיים בדרום רצועת עזה, שימוקמו מדרום לציר מורג, המכונה "פילדלפי 2". המהלך נועד לאפשר הפרדה בין אזרחים לחמאס ולרכז את האוכלוסייה באזורים המוגדרים תוך ניסיון למנוע עימותים. ההחלטה התקבלה בתום דיון מתוח שנמשך חמש שעות וחצי, ערב המראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לארצות הברית ושליחת משלחת ישראלית לשיחות קרבה בדוחא על אף התנגדות ישראל לשינויים שחמאס דרש במתווה הקטארי.

"הם רצים כי זו התפיסה שלהם"

בתוך הישיבה התפתח עימות חריף בין ראש הממשלה לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, סביב לוח הזמנים להקמת המרחבים. חילוקי הדעות גלשו גם לעימות סוער בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לזמיר, במהלכו האשים סמוטריץ' את הצבא בכך שאינו פועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני. ראש הממשלה התערב בנעשה ונאלץ להרים את קולו ולדפוק על השולחן במטרה להשיב את הסדר.

משאיות הסיוע, ארכיון, צילום: דובר צה"ל

על רקע הפיצול בעמדות, הצביעו השרים סמוטריץ' ואיתמר בן גביר נגד הכנסת סיוע הומניטרי לצפון הרצועה במקביל להקמת המרחבים, בטענה שהדבר מסכן את כוחותינו. במהלך הדיון הוקרן סרטון בו נראים אזרחים פלסטינים רצים לעבר אזורי הסיוע. הרמטכ"ל התריע שהמראות הללו מסכנים את הלוחמים, אך בן גביר תקף: "למה מחלקים להם ומסכנים את החיילים?". נתניהו הגיב: "הם רצים כי חסר אוכל. כשהם יקבלו הרבה אוכל הם לא ירוצו ככה". בן גביר לא התרצה והשיב: "חייבים להפסיק הם רצים כי זו התפיסה שלהם. גם כשהביאו חטופות הם רצו אחריהן. גם אז הם היו רעבים".

עימותים אל תוך הדיון

העימותים לא הסתיימו שם. השרה אורית סטרוק תקפה את אופן ניהול מבצע הסיוע, ואמרה: "זה לא מנוהל נכון". בתגובה, השר דוד אמסלם השיב בציניות: "אז אולי תנהלי את זה את?". בהמשך, עדכן מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן, כי מרבית משאיות הסיוע נבזזות על ידי המקומיים: "כמעט כל המשאיות נבזזות על ידי האוכלוסייה", אמר. בן גביר התפרץ ואמר: "אלה אנשי חמאס. לא צריך לתת להם אוכל בכלל. הם רוצים אוכל? שישחררו את כל החטופים שלנו מיד".

בנוסף לסוגיות ההומניטריות, השרים עודכנו על התפתחויות במגעים לעסקת חטופים. על אף הצהרה ישראלית מוקדמת כי השינויים שמבקש חמאס במתווה אינם מקובלים, תצא היום משלחת ישראלית לדוחא להמשך שיחות. גורמים מדיניים מעריכים כי מרחק ההסכמה קטן, וכי למרות הפערים – יש סיכוי מוחשי להתקדמות. הקבינט עודכן כי כל המתווה מבוסס על העקרונות שהציגה קטאר ואשר ישראל הביעה נכונות עקרונית לאמץ.