בפוסט חדש שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, האקדמיה ללשון העברית עושה סוף לבלבול סביב התופעה הגרפית שחוזרת בעיתונים ובספרים – האות הגדולה שמופיעה בתחילת פרק. מהיום, יש לה שם רשמי ומדויק: "אות רַבָּתִי".
"רבתי" = "גדולה"
כפי שהסבירה האקדמיה, מקור המילה "רבתי" הוא בארמית, במשמעות "גדולה". זו צורת נקבה של התואר "רב", המוכרת לנו גם מצירופים כמו "סבתא רבתי" (סבתא גדולה). בתקופת ימי הביניים כבר שימשה המילה לתיאור אותיות גדולות וחריגות בטקסט המקראי, כגון הבי"ת הרבתי במילה "בראשית" או הדל"ת הרבתי במילה "אחד" בקריאת שמע.
עיתונים יומיים, צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90
האקדמיה גם הזכירה את השימוש המוכר בביטוי "לא, באלף רבתי!" במשמעות של "בהחלט לא!" – אך מבהירה שלא מדובר כאן על "אות רֵישית" (capital letter באנגלית), שהיא מונח אחר לחלוטין. המונח הלועזי המקביל ל"אות רבתי" הוא דווקא "initial letter". עוד הסבירה האקדמיה כי המונח "רבתי" מוכר לנו גם מצירופים כמו "תל אביב רבתי" או "לונדון רבתי", המציינים עיר גדולה יחד עם המרחב המטרופוליני שסביבה.