אסירה כבת 48, הכלואה בבית הסוהר לנשים נווה תרצה, נמצאה ביום שישי האחרון ללא רוח חיים בתאה — יומיים בלבד לאחר שהתחננה לקבל טיפול פסיכיאטרי בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך הדיון אמרה האסירה: "אני לא צריכה להיות בכלא. אני צריכה טיפול פסיכיאטרי. אני רוצה ללכת למרפאה ולקבל טיפול", כך על פי פרסום של ynet.
כלא רימונים, ארכיון | , צילום: Hadas Parush/Flash90
"אינה משתפת פעולה עקב מצב נפשי קשה ומורכב"
לדיון הגיעה גם מפקדת הכלא, שהודתה בפני השופטת כי מצבה הנפשי של האסירה "מורכב ביותר". האסירה ביקשה באופן ברור שיינתן לה טיפול מתאים, אך ל־ynet נודע כי בשירות בתי הסוהר סירבו לכך. בתוך זמן קצר, היא נמצאה ללא רוח חיים לאחר שהתאבדה בתאה.
האסירה, שעניינה כבר נדון בעבר בבית המשפט, הייתה כפופה להחלטות מפורשות של השופטת דנה מרשק־מרום, אשר הורתה להעבירה לבדיקה פסיכיאטרית ואף אפשרה שימוש ב"כוח סביר" לצורך הבדיקה. למרות ההוראה המשפטית, בשירות בתי הסוהר לא ביצעו את ההעברה והאסירה נותרה ללא טיפול.
מזכר פנימי שנכתב על ידי קצינה בכירה בשב"ס ושנחשף בידי ynet, מאיר את גישת השב"ס כלפי המקרה. "מדובר בעצורה אשר אינה משתפת פעולה עקב מצב נפשי קשה ומורכב", נכתב. עוד הוסיפה הקצינה: "כל הניסיונות להוציאה לבדיקה פסיכיאטרית שנקבעה עבורה על-ידי בית המשפט והפסיכיאטר המחוזי לא צלחו, מאחר שסירבה לצאת ולהיבדק".
לא הופעלה פעולה
במזכר הובא גם נימוק חריג: "הפעלת כוח סביר כלפי העצורה במקרה זה לא תועיל ואף עלולה לפגוע בסגל לוחמי הכליאה". הדברים מעלים סימני שאלה, שכן שב"ס מתמודד באורח שגרתי עם העברת אסירים ביטחוניים, לרבות כאלו שנחשבים לאלימים ומסוכנים. למרות זאת, במקרה של אסירה במצוקה נפשית עמוקה — לא הופעלה פעולה שתסייע בהוצאתה לבדיקה.
משירות בתי הסוהר נמסר ל-ynet בתגובה: "מפאת צנעת הפרט והחיסיון הרפואי, כל שנוכל לומר הוא שהמנוחה שהתה במשמורת שב"ס על פי דין תוך הקפדה על כל צרכיה. ככל שמושמעת טענה, עליה להתברר במקומות המיועדים לכך".