"נראה לכם הגיוני שאני זו שצריכה לזעוק פה את זעקתו לחופש של אריאל אהובי?"

בוועדת הכנסת שנערכה הבוקר (ב'), הציגה לראשונה שורדת השבי ארבל יהוד, ששבה מעזה לאחר 484 ימי שבי, את מה שעבר עליה במהלך השבי הקשה. היא השתתפה בדיונים לצד אביה, יחי, וקראה במפורש לממשלה להפסיק את הלחימה ולחתור להסכם לשחרור החטופים. יהוד נחטפה מביתה שבקיבוץ ניר עוז יחד עם בן זוגה, אריאל קוניו, שעדיין מוחזק בשבי, כמו גם אחיו דוד.

יהודייה גאה ששרדה לבדה

במהלך דבריה, הציגה יהוד עדות אישית טעונה מהזמן בו הוחזקה בעזה: "אני ארבל יהוד, יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא בידי ארגוני המחבלים בעזה במשך 482 יום עד שחזרתי לחיק משפחתי ועמי ובאתי לזעוק את זעקתם לשחרורם של יתר אחיי ואחיותיי המצויים עדיין שם". בקול שבור הוסיפה: "נראה לכם הגיוני ונכון שאני היא זו שצריכה להיות פה ולזעוק את זעקתו לחופש של אריאל אהובי, של דוד אחיו ושל יתר בני הערובה?".

ארבל יהוד התאחדה עם משפחתה | , צילום: באדיבות המשפחה

יהוד הפנתה אצבע מאשימה כלפי הנהגת המדינה וטענה כי השבי של בני הערובה הפך לכלי בידי הממשלה. לדבריה, "הם שם כבני ערובה לחיי המחבלים ולהישרדות ממשלת נתניהו". היא הדגישה כי בזמן שהייתה כלואה, האמינה שמשפחתה והממשלה יפעלו ללא הפסק לשחרורה. "צדקתי לגבי משפחתי אך לא לגבי הממשלה שבוחרת גם היום 591 יום מפרוץ המלחמה להמשיך בדרך הצבאית שמסכנת את חייהם של בני הערובה".

כמו במחנות הריכוז בשואה

עוד תיארה את הרגעים הקשים שעברה ברצועה, במיוחד בליל חילוץ החטופים לואיס ופרננדו: "כשהוחזקתי בקרבת מקום, בחרתי להיפרד ממשפחתי כי הרגשתי שזהו יומי האחרון". היא סיפרה על תגובות נקמניות מצד שוביה בעקבות פגיעות בעזתים, שאף הובילו להכאות קשות ולכליאה בתנאים בלתי אנושיים: "הושלכתי אף לבידוד למשך ימים ארוכים ללא מזון הראוי למאכל אדם וברמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה".

דוד ואריאל קוניו, צילום: מטה משפחות החטופים

למרות הסבל, יהוד הדגישה את הנחישות שבה נאחזה: "שרדתי כי שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו". היא הבהירה כי המאבק לשחרור החטופים אינו תם, והבהירה: "במצב זה ואף גרוע מזה עוברים הימים והלילות על יקירינו שם".

לארגוני הטרור אין יראת כבוד לחיים

בפנייה נחרצת לשרי הממשלה ולחברי הכנסת דרשה מהם לשים סוף למערכה ולהוביל להסכם: "אני דורשת מכם... לפעול להפסקת הלחימה ולהחזיר אותם אלינו. כמי שהייתה שם אני יודעת שרק בדרך של משא ומתן הדבר אפשרי". היא הסבירה כי לארגוני הטרור אין יראת כבוד לחיים – לא של אזרחים ולא של עצמם – ולכן הפתרון לא יכול להיות צבאי.

את דבריה חתמה בקריאה נרגשת לציבור הישראלי כולו לצאת מהאדישות ולפעול: "ולכם אזרחי המדינה אני קוראת לכל אחת ואחד מכם לצאת לרחובות ולעצור את מהלך החיים במדינה עד להשבת כל בני הערובה. כי מבלי שהם ישובו החיים לשיקום והנרצחים לקבורה – לא נחזור להיות העם שהיינו, המדינה שבה בחרנו לחיות ושאליה חזרו אבותינו לאחר 2000 שנות גלות".