עוד בטרם פרצה לחיינו מלחמת "חרבות ברזל", סימני האזהרה כבר היו ברורים: יותר ויותר קצינים בדרג הזוטר – מסגן, דרך סרן ועד רב-סרן – בחרו לסיים את שירותם בצה"ל מוקדם מהצפוי. מה שנתפס כמציאות זמנית או שולית התגלה בדיעבד כמשבר הולך ומעמיק בכוח האדם הקבוע של הצבא ולמעשה, כאיום ישיר על יכולותיו של צה"ל בטווח הארוך.
התמונה שמצטיירת מתוך שיחות עם קצינים, ראיונות עם בכירים לשעבר ונתוני עזיבה רשמיים מצביעה על בעיה מערכתית עמוקה. במקום מערכת הדואגת לשמר את כוח האדם האיכותי ביותר, מתגלה מנגנון שמשדר חוסר ודאות, שחיקה ואי-שוויון, בעיקר נוכח ההטבות שמקבלים אנשי המילואים, או כפי שמשתקף באחת מקבוצות הטלגרם המאגדות קצינים רבים, בהם המילה "בגידה" חוזרת שוב ושוב.
"הצבא הבטיח הבטחות אבל בפועל לא יצא מזה כלום"
"בוא אעשה לך את זה כרונולוגית", מסביר רס"ן א', קצין לוגיסטיקה בפיקוד צפון בשיחה עם "חדשות כיפה". "עד 2004 (ביטול הפנסיות התקציביות והמעבר לפנסיה צוברת) - זה היה אירוע שכולנו מסכימים שהוא לא נכון, מושחת ולא טוב", הוא אומר. "הצבא הגיע להסכמים ב-2015, ב-2017 ולאורך השנים, אבל הם לא עברו כחוק מוגדר. הצבא הבטיח הבטחות, ניסח אותן עם משרד האוצר, אבל בפועל לא יצא מזה כלום". לטענתו, הבעיה הפכה לבוערת בשנים האחרונות כשאנשי קבע התחילו לפרוש בפנסיה צוברת - והבעיה צפה על פני השטח. לדבריו, הפתרון הוא יצירת וודאות - מה שלא קורה כרגע בשטח.
מתוך הקבוצה "פנסיה צוברת - לאן בטלגרם" צילום: צילום מסך
2016: השינוי שהחריף את המשבר
בשנת 2016, במסגרת תר"ש גדעון שהציג הרמטכ"ל דאז איזנקוט, הוכנס לתוקף "מסלול השירות 2016". המסלול החדש הציג שלושה שלבים ברורים בקריירה הצבאית: "כניסה לקבע ראשוני" - שבע שנים לכל היותר, "שער ארגוני ראשון" - הגעה לדרגת רב סרן ו"שער ארגוני שני" בו מוצבות למשרת שלוש אופציות - קידום לדרגת סא"ל, קידום לרב סרן בכיר עד הפרישה או שחרור מצה"ל.
המספרים מדברים בעד עצמם ומצביעים על מגמה ברורה, עלייה דרמטית במספר הקצינים בדרגת רב-סרן העוזבים את הצבא מרצונם. השיא הגיע בשנת 2022 כאשר נרשמו בשורות הצבא 613 עזיבות של קצינים בדרגת רב סרן, 145 מהם קצינים לוחמים, כך דווח ב"ישראל היום". עם פרוץ המלחמה המגמה נעצרה באופן מובן, אך ככל שהזמן עובר המגמה ממשיכה כאשר 500 קצינים בדרגת רב-סרן פרשו טרם הזמן בחציון השני של 2024.
לדברי רס"ן י', קצין משאבי אנוש, המודל החדש של 2016 "לא נולד מאיזו אידיאולוגיה ניהולית בצה"ל, אלא מתוך כורח – לא היה כסף באוצר. בפועל, הוא יצר מצב שבו דווקא הקבע הצעיר נפגע". לצד זאת, הוא סבור כי גם אם קיימים פתרונות - צה"ל נכשל בשיווקם: "יש פה בעיית תדמית קשה. וצה"ל לא עושה מספיק כדי להסביר מה כן יש".
הפער מול המילואים
הפער התעצם בתקופת המלחמה, כאשר אנשי המילואים זוכים להטבות משמעותיות - ובצדק - כמו הטבות ב"מחיר למשתכן" (20% מהדירות מוקצות למילואים בעדיפות), החזר הוצאות נסיעה ושורת מענקים להם זכאים משרתי המילואים.
"למה לאנשי המילואים מעבירים מענקים, הדברים הכי בסיסיים - מטכנאים לבית, חיבוק ציבורי, וגם ברמה הכלכלית יש המון מענים שיצאו למשפחות אנשי מילואים שאין לאף אחד במשפחות אנשי הקבע" אומר רס"ן א' בתסכול, ומוסיף איך זה נראה מצד אנשי הקבע: "אני מסתכל על איש מילואים ואומר: 'הוא עושה את אותו דבר כמוני רק בלי השטויות של הצבא'. כלומר, כשיש מלחמה הוא נמצא. כשיש תרגיל הוא נמצא. את כל התכל'ס עושה 100% כמוני. מה הוא לא עושה? כל השטויות סביב".
עלייה בשכר, ומעטפת למשפחות: התוכנית לקציני הקבע
גורמים באגף כוח אדם שדיברו עם "חדשות כיפה" אומרים בצה"ל כי הם מודעים למשבר, וכי קיימים ניסיונות על מנת לשנות את התחושות של אנשי הקבע לגבי שירותם הצבאי, כשבין היתר ישנה תוכנית משמעותית לשיפור תנאי אנשי הקבע. התוכנית כוללת בין היתר עלייה של בין 7%-26% בשכר המשרתים עד שנת 2027, הגדלת החזרי נסיעות, הקצאת דירות למשרתים ואף סיפוק מעטפת למשפחות אנשי הקבע. בצה"ל מודים - יש תוכניות עבודה, אבל זה ייקח זמן, או כפי שאומר גורם המעורה בפרטים "בסופו של דבר אנחנו נמצאים בתוך מלחמה - ויש מגבלות".
האם זו אכן בעיה חדשה?
סא"ל (במיל') ח"כ משה (קינלי) טור-פז, חבר בוועדת חוץ וביטחון, מזהה את הבעיה: "לפני שלוש שנים ניהלתי את ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון. אחת הפגישות הראשונות שלי הייתה עם האלוף יניב עשור, היום מפקד פיקוד דרום ואז ראש אכ"א. הוא סיפר לי על משבר רבי הסרנים בצה"ל", הוא אומר בשיחה עם "חדשות כיפה".
ח"כ משה טור פז צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת
ח"כ טור-פז מציע לשנות את הגישה: "צריך לשדרג את התנאים ולהציע שדרוגים נוספים, כמו חוזים אישיים שגופי הביטחון משתמשים בהם. הצעירים היום מעדיפים לקבל תגמול מיידי במקום לחכות לפנסיה בגיל 40". בדומה לטענות של הקצין א', ח"כ טור פז מזהה את הבעיה לא רק בשכר והתנאים: "צריך לעבוד על שינוי תרבותי משמעותי בצה"ל, שבו יש מקום לאנשים להרגיש שייכות, תחושת שליחות, וגם לחיות חיים פרטיים בריאים".
סא"ל (במיל') נמרוד זיגלמן, לשעבר ראש ענף תכנון כוח אדם במילואים, מציע פרספקטיבה אחרת לנושא, יותר היסטורית: "הדור תמיד מסתכל בהתנשאות על הדור הבא. הדור הקודם תמיד אומר 'אצלנו זה לא היה ככה, אצלנו היו יותר טובים. פעם היה יותר טוב'. זה שיש היום שער יציאה שני - זה זעזוע רציני מאוד. בעוד 5-10 שנים אף אחד כבר לא ידע אחרת".
חיילים וקצינים מחטיבת חשמונאים, צילום: Jonathan Shaul,Flash90
לא רק גיוס חרדים
בימים בהם ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים במיוחד, השאלה כיצד לשמר את כוח האדם האיכותי הופכת לקריטית. לצד הדרישות לגיוס חרדים והארכת שירות המילואים, האתגר האמיתי עשוי להיות דווקא שימור השורות הקיימות. הפתרון ידרוש לא רק תגמול כלכלי הולם, אלא גם יצירת ודאות, שיפור באיזון בין חיי העבודה לחיים האישיים, ובעיקר - הכרה בתרומתם המשמעותית של אנשי הקבע לביטחון המדינה.
"אגף כוח האדם ממשיך להרחיב את מעטפת התגמולים"
מדובר צה"ל נמסר: צה"ל מוקיר את עשיית משרתי הקבע ופועל על מנת להבטיח להם מעטפת ראויה והולמת, בהתאם למציאות המבצעית המאתגרת עבורם ועבור משפחותיהם. אגף כוח האדם ממשיך להרחיב את מעטפת התגמולים באופן שבא לידי ביטוי בתשלום תוספת שכר ומענקים, הקמת קרן הסיוע למשרתי הקבע, ויצירת מעטפת ייחודית ומותאם עבור משרתי הקבע ומשפחותיהם בעורף.