ארגון "נאמני תורה ועבודה - קולך" מפרסם את החוברת "מרחק נגיעה" - מבט תורני על אינטימיות, מיניות ומשפחה. הכותבים הם הרב ד"ר דוד בן זזון ולימור טורקל, והיא עוסקת במיניות, מגדר, אוננות, להט"ב ודת, פגיעות מיניות ועוד. בפרק העוסק באוננות מתייחסים הכותבים להיבטים ההלכתיים של האיסור, מתייחסים לעמדות השונות של הפוסקים ומסיקים כי "הוצאת זרע כשלעצמה אינה בגדר איסור חמור שמצדיק את הסבל שחשים בנים רבים בגיל שבו הם מגלים את גופם".
"למרות האיסור, זה לא עוון חמור יותר מכל עבירות שבתורה"
"סוגיית האוננות ניצבת במפגש שבין התפיסה הרפואית והפסיכולוגית של ימינו, שלפיה אוננות היא חלק תקין וחיובי בתהליך ההתפתחות המינית, שבו הבחור או הבחורה לומדים להכיר את גופם, להתחבר אליו, לדעת מה גורם להם עונג ועוד; לבין העולם הדתי ההלכתי המתייחס לכך כאל אחד האיסורים החמורים ביותר, שעליהם כמעט ואין דיון", כותבים המחברים. "פער זה מחייב לבדוק לעומק את המקורות התלמודיים וההלכתיים בסוגיה, שכן לאשמה שהוא מייצר בקרב גברים ונשים יש גם מחירים רגשיים".
צילום: shutterstock
לאחר בירור עמדות הפוסקים בסוגיה, כותבים הרב ד"ר בן זזון וטורקל כי "איסור הוצאת זרע לבטלה הוא איסור קל, מדרבנן. השולחן ערוך וההולכים בעקבותיו הושפעו מספר הזוהר והקבלה, ומהבנתם של רש"י והתוספות את הגמרא, ואולם, אין לפרש את קביעתם במובנה ההלכתי הפשוט". הם כותבים כי אם אדם נכשל באוננות "עליו לדעת שלמרות האיסור, זה לא עוון חמור יותר מכל עבירות שבתורה" וממליצים לו "להשתדל ולכוון את לבו ומחשבותיו 'לבית המדרש', כדברי הרמב"ם במורה נבוכים, ולעסוק בדברים המועילים לבניין העולם אך לא ליפול לייאוש".
חילוק בין האיסורים והערה על התפיסה הקבלית
הכותבים מחלקים בין איסור אוננות ואיסור הוצאת זרע לבטלה וכותבים כי "בגיגוד לאיסור על אוננות שמהותו היא העיסוק המחשבתי במיניות ובחומריות, הרי שאיסור הוצאת זרע לבטלה הוא איסור על קשר זוגי שמטרתו היא להימנע מהולדת ילדים ולא להקים זרע והמשכיות. לכן נראה שאיסור הוצאת זרע לבטלה הוא ציווי שבא להשלים את מצוות פריה ורביה - החובה המוטלת על האדם היא להוליד ילדים, והאיסור להימנע מכך כדרך קבע בתוך זוגיות - הוא איסור הוצאת זרע לבטלה. כל עוד הפעולות נעשות לשם הנאה גופנית בלבד כדרך למניעת הקמת משפחה וילדים - היהדות מתנגדת לכך נחרצות, אך הוצאת זרע כשלעצמה אינה בגדר איסור חמור שמצדיק את הסבל שחשים בנים רבים בגיל שבו הם מגלים את גופם".
בנוסף, הם מתייחסים לגישה הקבלית התקיפה והמחמירה ומעמתים אותה עם הרפואה המודרנית: "ספר הזוהר, והמקובלים שהלכו בעקבותיו, ייחסו משמעויות קבליות לזרע שנפלט מגופו של הגבר וראו בכך שפיכות דמים של התינוק שלא ייוולד. על כך נעיר מנקודת מבטו של המדע העדכני, בגוף הגבר נוצרים באופן תמידי תאי זרע, ובכל פליטה 'אובדים' מיליוני תאי זרע, גם אם אחד מהם פוגש ביצית".
"עלינו ללמוד לנתב את הצרכים המיניים שלנו למקומם הראוי, בנחת ובשמחה"
הרב ד"ר בן זזון וטורקל מסכמים: "השאיפה לחיות חיים מלאים בקדושה, היא שאיפה ראויה. עלינו להיות בהודיה לקב"ה על כוחות החיים שיש בנו, המכוונים אותנו בסופו של דבר, לרצות בזוגיות ובהקמת משפחה. בתוך כך, עלינו להיות מסוגלים גם לכאוב את הנפילות שלנו, כל עוד הדבר מחזק את הרצון שלנו להתקדם, ולא ממלא אותנו בבושה ואשמה. בסופו של דבר עלינו ללמוד לנתב את הצרכים המיניים שלנו למקומם הראוי, בנחת ובשמחה".