לאחר יותר משנה בשבי החטופים חוזרים למערכת רפואית שמנסה לשקם אותם פיזית ונפשית. חלק מרכזי מהשיקום עוסק במצב התזונתי שלהם, לאחר שסבלו ממחסורים חמורים. שוחחנו עם פרופסור רונית אנדוולט, פרופסור לתזונה באוניברסיטת חיפה ולשעבר מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות שעמדה מאחורי כתיבת ההנחיות התזונתיות לשבים, כדי להבין איך נראה תהליך השיקום התזונתי של החטופים, מהם הסיכונים, וכיצד ניתן לסייע להם.
מה ידוע לך על מצבם של החטופים שחזרו מבחינה תזונתית?
"אני לא יודעת בדיוק מה הם אכלו חוץ ממה שמדווח בתקשורת, וזה נשמע רע מאוד. הם סבלו ממחסורים תזונתיים דרמטיים, קיבלו מעט מאוד מזון, מזון לא מגוון, מה שגרם לבעיות משמעותיות בגוף".
"לפעמים נותנים להם ביס כדי לתת להם תחושת שליטה, אבל לא מעבר"
חלק מהחטופים שחוזרים מבקשים מאכלים מסוימים שפנטזו עליהם בשבי, כמו עומר שם טוב שכתב "בא לי המבורגר". למה לא מאפשרים להם?
"מחקרים הראו שבמצבים דומים צריך קודם כל לתקן את החסרים התזונתיים - לאזן אלקטרוליטים, לוודא צריכת ויטמינים ומינרלים, ולהחזיר נוזלים בהדרגה. יש פרוטוקול מסודר להזנה אחרי רעב קיצוני, שכולל התחלה עם מינון אנרגטי נמוך וכמות מועטה של פחמימות".
"אחת התופעות המסוכנות ביותר היא 'תסמונת ההזנה מחדש' (Refeeding Syndrome), שעלולה לגרום להפרעות מסכנות חיים. לכן, קודם כל בודקים את מצבם הרפואי, נותנים תיאמין (ויטמין B1) במינון גבוה, מאזנים את רמות האשלגן, הנתרן ושאר האלקטרוליטים ורק אז מתחילים בהזנה הדרגתית. זה גם מסביר למה לא נותנים להם מיד את המאכלים שהם חלמו עליהם - לפחות לא בכמות גדולה. לפעמים נותנים להם ביס כדי לתת להם תחושת שליטה, אבל לא מעבר".
פרופסור רונית אנדוולט צילום: ללא
"לכל אחד מהם בונים תכנית אישית בהתאם למדדים הבריאותיים שלו"
יש דברים שכן אפשר להרשות להם לאכול מיד? למשל ירקות?
"זה אפשרי, אבל מאוד תלוי במצבם. יש חטופים שחזרו עם מחלות מעיים שונות או בעיות רפואיות אחרות שמשפיעות על מה שהם יכולים לאכול. לכל אחד מהם בונים תכנית אישית בהתאם למדדים הבריאותיים שלו. לכל אחד יש סט שונה של צרכים תזונתיים לפי מצבו הרפואי. יש למשל חטוף אחד עם צליאק, חטוף אחר שסבל ממחלה דלקתית במעי, כל אחד מהם מקבל טיפול אחר".
"כשהגוף לא מקבל מספיק מזון לאורך זמן הוא מפרק שריר, שלד ואפילו איברים פנימיים כדי לשרוד. זה מצב שמאיץ נזק למערכות שונות בגוף - הורמונלית, מטבולית ואפילו קוגניטיבית. לכן תהליך ההזנה צריך להיות מבוקר ומדוד".
כמה זמן לוקח עד שהם יכולים לאכול רגיל?
"זה מאוד תלוי. ככל שהחטוף צעיר ובריא יותר, השיקום יהיה מהיר יותר. אך עבור חטופים שסבלו ממחסורים קיצוניים או מחלות מעיים זה תהליך ארוך יותר. אנחנו מדברים על שבועות או חודשים עד שמחזירים אותם למצב שבו הם יכולים לבחור את הארוחות שלהם בחופשיות".
"ראינו מקרים דומים עם ניצולי שואה, למשל. הם חוו רעב קיצוני ולאחר שחרורם חלקם קיבלו כמויות גדולות של אוכל מהר מדי - מה שגרם למוות במקרים מסוימים. ההבנה הזו עיצבה את הגישה הרפואית לשיקום תזונתי כיום".
קית' סיגל נפגש עם חיילת צה"ל בשובו לארץ, צילום: דובר צה"ל |
"יש אנשים שחוזרים מהשבי ולא מסוגלים לגעת במאכלים שהם אכלו שם"
השבי יכול לגרום גם להשפעות תזונתיות קבועות?
"בהחלט. יש אנשים שחוזרים מהשבי ולא מסוגלים לגעת במאכלים שהם אכלו שם, כמו אורז, תמרים או פיתות, בגלל הטראומה. יש גם שינויים פיזיים - בעיות עיכול, רגישות גבוהה יותר למזונות מסוימים, שינויים בחילוף החומרים, ולעיתים פגיעה ארוכת טווח במערכת העיכול. תהליך השיקום חייב להיות איטי וזהיר כדי להימנע מנזק נוסף".
איך מסייעים להם בטווח הארוך?
"כרגע כולם מקבלים תמיכה מקיפה - רפואית, תזונתית ונפשית. אבל השאלה הגדולה היא האם התמיכה הזו תימשך שנים קדימה, כי ההשפעות של השבי לא מסתיימות עם השחרור. זה תהליך הדרגתי ורגיש, שדורש מעקב צמוד גם אחרי שהם עוזבים את בתי החולים".