שנה אחרי: סגירת המעגל של המנתח הבכיר ואחיו שנפצע בעזה

סגירת המעגל של המילואימניק הפצוע ואחיו הרופא: את הנר השני של חנוכה בשנה שעברה, הדליק ד"ר יונתן דמה, כירורג בכיר במרכז הרפואי הדסה, עם הצוות של גבעתי בו שימש רופא גדודי במילואים. כשהגיע בערב רופא אחר, קולגה אף הוא מהדסה, ואמר לו שהגיע להחליף אותו, ד"ר דמה לא הבין מדוע. הקולגה סיפו לו את הבשורה הקשה: אחיו הצעיר, שלמה, נפצע קשה בעזה.

מאז, השניים עוברים יחד את מסע ההחלמה של האח הצעיר בהדסה עין כרם והשיקום הממושך בהדסה הר הצופים.אתמול, נסגר מעגל מרגש כששניהם הדליקו את הנר השביעי בטקס הדלקת הנרות שהוביל ישראל נפתלין, רב חב"ד הדסה שחזר גם הוא משירות מילואים ממושך.

הפציעה הקשה של שלמה בלחימה

סמ"ר שלמה דמה, חובש קרבי, לא היה אמור להתגייס ללוחמה הנוכחית. לאחר שנפצע במהלך שירותו באחד המבצעים, הוא קיבל פטור מלא משירות מילואים. אבל הוא לא ויתר. כשהחלו האירועים בעוטף, היה ברור לו שהוא חייב לעזור בשטח ולאחר שבועיים התגייס לפלוגת החרמ"ש שבחטיבה 252 של שיריון .

לאחר כמה שבועות בתוך הרצועה, הפלוגה יצאה למשימה חטיבתית ודמה המתמקם בחצר מבנה, מחפה על הכוחות: "במשך כל המשימה היו יריות ופיצוצים" הוא מספר. "בשלב מסוים היה בום חזק מאוד וקרוב אלינו. ראיתי שחור לכמה שניות ולא הבנתי מה קורה". דמה הושלך בחוזקה לצד השני של החצר. "כיוון שאני חובש ואני יודע מה צריך לעשות התחלתי לטפל בעצמי", הוא משחזר את הרגעים הקשים.

|שלמה דבה, הדסה צילום: דוברות הדסה

הוא נפצע בכל 4 הגפיים, בצוואר ובריאות, והמשיך לטפל בעצמו ולתדרך את הצוות שהגיש לו עזרה. "אני זוכר מעט מאוד מרגעי הפציעה. זוכר את האחים שלי לנשק מגדוד חרמש 79 רצים לטפל בי. אחר כך הכל כבר פחות חד בזכרון".

שלמה: ידעת שיש לי על מי לסמוך

בהדסה עבר מספר ניתוחים ואחריהם עבר שיקום ממושך במרכז השיקום ע"ש גנדל בהדסה הר הצופים. לאורך כל התקופה, מהרגע בו הוקפץ מחאן יונס, אחיו הגדול - ד"ר יונתן דמה, ליווה אותו במהלך הטיפול הרפואי. "הרבה רופאים וצוות גדול בהדסה שותף לדרך ששלמה אחי עשה, מאז הפציעה האנושה. הוא עבר ניתוחים מורכבים בגלל הפציעות הקשות ודרך ארוכה בשיקום בהדסה הר הצופים, ואני די לקחתי על עצמי את תפקיד השוטר הקשוח, להבהיר לו שאין פה ויתורים או ייאוש".

שלמה מספר שמאוד התרגש להדליק הערב את החנוכייה עם אחיו, ועוד בהדסה. "תמיד ידעתי שיש לי על מי לסמוך. גיליתי שיש עוד אנשים פה שאפשר לסמוך עליהם בשקט, בעיניים עצומות. זו ההזדמנות להגיד להם תודה. בזכותכם אני כאן, על הרגליים, מרגיש הרבה יותר טוב. בזכותכם אני חי".