עמית סגל שיתף היום (ו') על השירים שהפכו ל-"שירים של המלחמה" ולטענתו מתארים באופן כמעט מושלם את שלבי ההשתנות של החברה בישראל לאורך המלחמה. "לצאת מדיכאון אל חרבו דרבו, לא תנצחו אותי ויהיה עוד יותר טוב זה תיאור במשפט של תנודות מצב הרוח הלאומי לאורך 14 החודשים האחרונים", כתב סגל והוסיף על המצב הפוליטי: "המשפט מסביר את ההתאוששות היחסית של נתניהו בחלק מהסקרים. הסדר מעמדת כוח בעזה, כזה שיחזיר את החטופים, יוליד אולי להיט חדש שירים עוד יותר".
"רשימת החיסול התממשה כמעט במלואה, חוץ מבלה חדיד"
סגל כתב על השירים שהפכו לפסקול של המלחמה. על השיר לצאת מדיכאון כתב: "בימי ההלם הראשונים לא היה חייל שחזר הביתה לכמה שעות בלי שברקע יתנגן 'גם בשעות החשוכות של הלילה, תמיד יהיה כוכב קטן שיאיר לך"'. השיר השני שיצא והציג רשימת חיסול שהתממשה כמעט לגמרי, כתב סגל: "נס וסטילה הבטיחו "חרבו דרבו", והודיעו "שכל היחידות בצה"ל במוד לחרבו דרבו על הראש שלך".
סגל הוסיף בהומור: "רשימת החיסול התממשה כמעט במלואה, חוץ מבלה חדיד". השיר האחרון אליו התייחס סגל, שצבר תאוצה במהירות יצא לטענתו בעיתוי מושלם. "ב־17 בספטמבר אחר הצהריים התפוצצו בביירות אלפי מכשירי ביפר של פעילי חיזבאללה, ובישראל יצא, ממש באותה שעה, החידוש של ששון שאולוב לשיר 'תמיד אוהב אותי'", כתב סגל ומנה את האירועים המשמעותיים שחוללו מהפך במלחמה, כאשר השיר משמש כפסקול מושלם: "מכשירי קשר, חיסול נסראללה, הרג סינוואר, מיגור הטילים, כיבוש החרמון הסורי. אם נתניהו היה מבקש להלחין לו ניצחון מוחלט, ככה הוא היה נשמע".