הנשים שלא מוותרות על שינה בסוכה: "הייתי בהלם שלא בכל המשפחות זה ככה"

כשהתחלתי לעבוד על הכתבה הזאת לא היה לי מושג כמה נשים באמת ישנות בסוכה. תוך שעות ספורות מהרגע שבו התחלתי את החיפושים, קיבלתי עשרות פניות מנשים שרצו לספר בהתלהבות על הסוכה המיוחדת שבנו רק להן ולבן זוגן, על השינה עם הילדים ועל ההחלטה הכמעט מובנת מאליה עבורן. החלטתי לשוחח עם שלוש נשים כדי להבין מדוע בחרו לקחת על עצמן מצווה שאינן חייבות בה, והאם מדובר באידיאל או בסך הכל בחוויה.

"הייתה שנה אחת שבנינו שתי סוכות - אחת לנו ואחת לאורחים"

הדסה קורינה-גפני מכוכב השחר לא ממש הבינה מה השאלה. מבחינתה, ברור שהיא ישנה בסוכה - כבר כמעט 20 שנה. "תשמעי, אם יורד גשם אנחנו נכנסים", היא צוחקת, "אם לא אז לא". קורינה-גפני, אמא לחמישה, הקפידה על השינה בסוכה גם כשהיו לה תינוקות קטנים. "את אחת הילדות שלי ילדתי בשבועות וילד אחד באוגוסט, ממש לפני החגים, והם שניהם ישנו. הנקתי אותם בסוכה והם היו ישנים איתי במיטה גדולה".

הסיבה היחידה שלה לא לישון בסוכה, מלבד גשם, היא כאשר מגיעים אליהם אורחים. "זה קצת מבאס", היא מספרת, "אנחנו מארחים המון, אבל משתדלים שלפחות חג או שבת אחת לא יהיו אורחים בנים כדי שגם אני אוכל לישון שם. הייתה שנה אחת שבנינו בשביל זה שתי סוכות - אחת לנו ואחת לאורחים".

הדסה קורינה גפני ומשפחתה צילום: פרטי

"לא עלה בדעתי להיפרד מבעלי לשבוע"

מיכל הכהן גרה בלוד, אבל אפילו כשהייתה גרה ביישוב פסגות הקריר היא הקפידה לישון בסוכה עם בעלה ושני ילדיהם. "זאת חוויה ממש משמעותית אצלנו בחג", היא משתפת, "כל השנים שאני נשואה ישנתי בסוכה, גם עם תינוקות". להכהן יש כמה הסברים: "יש עניין להיות בסוכה כמה שיותר, להפוך אותה לבית. וגם, ברור שאני אוהבת לישון לצידו של האיש שלי, אז לא עלה בדעתי להיפרד ממנו לשבוע בלי סיבה".

גם בתור ילדה הכהן מספרת שהייתה ישנה בסוכה, והיו שנים שמשפחתה החזיקה שתי סוכות למקרה בהם חברים של אחיה באים לישון גם כן. "ככה גדלתי, הייתי בשוק שיש משפחות שבהן לא עושים את זה. רק כשגדלתי הבנתי שזה חריג". אפילו כשהגיעה להתארח אצל ההורים היא זכתה שיפרסו וילון בתוך הסוכה כדי שתוכל לישון גם כשהגיסים שלה נוכחים. השנה בן זוגה מגויס, והיא עוד לא יודעת אם תישן שם בלעדיו. "כנראה שהילדים ינצחו", היא מודה, "הם מתים על חג סוכות ובוכים כשהוא נגמר".

"זה כבר ממש הפך להיות חלק מהמסורת המשפחתית שלנו"

ורד אברהם, נשואה 17 שנה ואם לארבעה ילדים, לא גדלה בבית דתי, אך מאז שהתחתנה היא ובני משפחתה נוהגים לישון בסוכה. "זה התחיל בתור כיף כזה של ביחד," היא משתפת, "ואחר כך זה נהפך לקמפינג משפחתי של פעם בשנה, וזה נורא נחמד. זה כבר ממש הפך להיות חלק מהמסורת המשפחתית שלנו". ורד מתארת שהשינה בסוכה אינה נובעת מאידיאולוגיה דתית נוקשה, אלא פשוט מתוך הנאה משפחתית משותפת.

"אני פחות מקפידה על דברים דתיים, בעלי מאוד אדם דתי, אבל מבחינתי זה פשוט כיף", היא מסבירה, "זה לא מגיע ממקום אידיאולוגי גדול, אלא ממקום של חוויה משפחתית קלילה. גם כשהיו לי תינוקות קטנים, אפילו אז ישנו בסוכה - פשוט הנחתי את העריסה ליד הדלת של המרפסת שמשמשת אותנו כסוכה".

ורד אברהם ומשפחתה צילום: פרטי

"אני לא עושה שום מצווה כי אני מחויבת אליה"

קורינה גפני מדברת על השינה בסוכה כחלק בלתי נפרד מעבודת השם ומשגרת החיים הדתית שלה. היא רואה בכך חיבור רוחני עמוק ואישי, שבו המשפחה כולה משתתפת מתוך שמחה והודיה. "השמחה היא לא רק 'ושמחת בחגיך'", היא מסבירה, "היא נוכחת בכל רגע מהבוקר ועד הלילה" לדבריה, הסוכה היא מקום שבו אפשר להרגיש את הקדושה בכל היבט קטן, וזה מה שהופך אותה לכלי של אור במשפחה.

קורינה גפני גם מדברת על החשיבות שבחוויות משפחתיות כמו בניית הסוכה: "הילדים מחכים לבנות את הסוכה כבר מראש השנה, וכל שנה אנחנו מוסיפים משהו חדש - שולחנות, ספות, כדי שירגיש כמו בבית". מבחינתה, השינה בסוכה היא לא רק חוויה דתית אלא גם דרך להעניק לילדים את השמחה שבמצוות בצורה הכי טבעית ואותנטית.

שלושתן מסרבות להתייחס למעשה כאקט פמיניסטי. "יש הרבה מצוות שאני לא מחויבת אליהן בתור אישה ועושה אותן", אומרת הכהן, "אין בזה קטע פמיניסטי. זה נראה לי כל כך ברור שאני בכלל לא מבינה. למה שהאיש שלי יישן שבוע לבד, הוא בעונש? אין לי בעיה לדבר על פמיניזם, אבל זה ממש לא מהמקום הזה". קורינה גפני מוסיפה: "אני לא עושה שום מצווה כי אני מחויבת אליה, זאת פשוט כזו מתיקות - שאיך אפשר לוותר עליה?".

משפחת הכהן צילום: פרטי