בין הקיבוץ החילוני לציונות הדתית: אח החטוף שמנסה לגשר בין שני המחנות

כשאיתי, אחיו של שגיא דקל חן החטוף בעזה, מדבר על מאבק משפחות החטופים הוא מעלה שלוש שאלות מרכזיות שאמורות להוביל את השיח: על מה המאבק, מי הם הנאבקים ואיפה כל אחד נמצא בתוך המאבק הזה. לא סתם הוא מציב דווקא את שלוש השאלות הללו, מאז חזר בתשובה לפני 15 שנה הוא חי את הניגודיות שבין קיבוץ ניר עוז בו נולד וממנו נחטף אחיו, לבין הציונות הדתית, ניגודיות שבאה לידי ביטוי גם בשאלה על גורל החטופים.

"מה שאני מנסה לעשות זה לעזור לציבור הימני-דתי להרגיש כמה שיותר בנוח מול משפחות החטופים", אומר דקל חן בראיון ל"חדשות כיפה". "להרגיש שיש להם מקום לבוא ולעזור ולחבק וגם להבין שבסוף נצטרך לשלם מחירים כי הם לא יחזרו כולם במבצעים של צה"ל".

"מכיר טוב מאוד את הציבור הדתי וטוב מאוד את הציבור החילוני"

דקל חן מונה את שלוש הקבוצות העיקריות בתוך משפחות החטופים: פורום תקווה המזוהה עם הקבוצה הדתית לאומית וכמתנגד לסיום המלחמה, הגרעין הקשה של ניר עוז המזוהה עם הרצון לשחרר את החטופים בכל מחיר ומטה המשפחות שמאגד את רובן המוחלט של המשפחות. על החיים שבין שתי הקבוצות המקוטבות הוא אומר: "בהיותי בעל תשובה ומישהו שמכיר טוב מאוד את הציבור הדתי וטוב מאוד את הציבור החילוני, והמון שנים חי ביניהם, אני יודע לתווך ביניהם".

האחים דקל חן בילדותם צילום: באדיבות המשפחה

ההבדל בין האוכלוסיות בגוש עציון והשומרון

אתה מרגיש שאתה מצליח לגשר על הפער?

"זה מאוד קשה כי יש הרבה קהל בציבור הדתי אמוני שלא רוצה גישור, יש להם את האמת שלהם והם לא רוצים לשמוע או להכיר שום דבר אחר", הוא אומר וגם יודע להסביר. "זה יושב על מקום שבו הציבור הזה עושה באמת הקרבות עצומות במלחמה, הוא מגויס באחוזים הרבה יותר גבוהים, מפקד באחוזים יותר גבוהים וגם נופל באחוזים יותר גבוהים".

"באיזה מקום", הוא מסביר, "כל הדיבור הזה של לשלם מחירים ולעשות וויתורים זה דבר שמאוד קשה לו ובצדק. הציבור הזה שגר בהתנחלויות ובירושלים הוא גם הציבור שיפגוש ראשון את המחבלים שישוחררו לכשישוחררו, הוא כבר פגש אותם".

הרבנים? "חורה לי שהם מדירים מנושא החטופים את קולם וכוחם"

גם בתוך הציונות הדתית עצמה ישנן גישות שונות ביחס למשפחות המפונים והחטופים. "האוכלוסייה של גוש עציון זאת אוכלוסייה שממש מגיעה לניר עוז" מתאר דקל חן את הקשר המיוחד שנוצר. "מצד שני, האוכלוסייה בשם קוד 'השומרון' זאת אוכלוסייה שאנחנו הרבה פחות רואים, לא בעצרות ולא בכיכר. הרבה פחות שומעים את הרבנים שם מדברים על החטופים ובוודאי שהרבה פחות רואים אותם פיזית. לי זה חבל כי מבחינתי זאת אוכלוסייה מדהימה שאני רוצה אותה איתי פה".

קיבוץ ניר עוז. צילום: Chaim Goldberg,Flash90

היו לך נסיונות להגיע לשיח עם הגרעין הקשה של הצד השני?

"היו הרבה נסיונות", הוא אומר, "הצלחנו לייצר בתחילת המלחמה עצרת תפילה בתל אביב יחד עם פורום תקווה שזה היה אירוע דתי בפרהסיה שהיה הראשון שקרה שם. בעקבות זה התרחשו עוד כמה דברים, הדודים של עומר נאוטרה במסירות נפש מארגנים את זה כל שבוע".

דקל חן משתף שיצר קשר לאורך התקופה עם לא מעט רבנים, "כאלה שאני מאוד מעריך ברמת האמירה הדתית, הרוחנית והציונית שלהם" הוא מסביר. אבל דווקא שם הוא לא חש שיש סימפטיה מספקת לנושא החטופים. "פשוט חורה לי שהנושא של החטופים, בגלל שזה נושא שהוא כל כך מורכב זה נושא שהם מדירים ממנו את קולם וכוחם".

"הציבור הדתי לאומי יודע להזיז עולמות ובנושא החטופים שום דבר מזה לא קורה"

הייתה לך ציפייה שתהיה יותר הזדהות מצידם?

"ברור, פה בדיוק הכאב. בתחילת המלחמה כתבתי מכתב לרבנים שמדבר בדיוק על זה. זה יפה שהם אומרים לי שהם מתפללים על החטופים ומדליקים נרות ואומרים תהילים, זה מעולה. אבל אני יודע מנסיוני בעולם הדתי שכשקהילה דתית לאומית באמת רוצה משהו, היא משגעת את כל המדינה, היא יודעת טוב מאוד לארגן את האירועים הכי מדהימים בארץ ולהזיז דברים בממשלה ולארגן כוחות. אם זה ישיבות שלמות שמוציאים באוטובוסים לרחובות או דברים אחרים, הציבור הדתי לאומי יודע להזיז עולמות ובנושא של החטופים שום דבר מזה לא קורה".

פחות לדבר ויותר לעשות

אני שואל את דקל חן מה הגישה שלו להשבת החטופים, בכנות בלתי רגילה הוא משיב שהנושא מורכב ושהדעות החד משמעיות בשני צדי המתרס עלולות לעשות נזק. בהקשר הזה הוא מותח ביקורת גם על ערוצי הטלוויזיה שמצאו את מקומם בקצוות ולא מאפשרים לטענתו שיח מורכב: "אני מרגיש שהתקשורת ומנהיגי הציבור עושים עוול לשני הצדדים בזה שהם כל הזמן מתעסקים בזה, גם כשמתעסקים ב'ניצחון המוחלט' בואכה ערוץ 14, וגם כשמתעסקים ב'כולם עכשיו' בואכה ערוץ 12 ו-13".

"מה שאני מנסה קודם כל זה לזכור", הוא אומר, "שזה לא פשוט. לצעוק 'את כולם עכשיו' זה לא עוזר ואולי גם עושה נזק, ומצד שני לצעוק 'ניצחון מוחלט' גם לא עוזר וגם עושה נזק. כשמישהו צועק 'ניצחון מוחלט' הוא עושה נזק אל מול אחיו החילונים והשמאלנים שמסתכלים עליו ואמורים לו 'אתה אידיוט, איזה ניצחון מוחלט'. וכשמישהו צועק 'את כולם עכשיו' הוא עושה נזק כלפי חוץ כי בעצם הוא נותן כוח לסינוואר וחבר מרעיו".

מה הציפייה שלך מהאזרח הפשוט שכן מזדהה עם החטופים?

"הנקודה היא פחות לדבר ויותר לעשות. אני לא מתחבר למחאות משום צד, שתיהן עושה נזקים וגם לא מתחבר להתלהמות ברשתות. אני מתחבר לעשייה, באים ונפגשים ומדברים ומכירים, יש המון מתנדבים שמגיעים לניר עוז ופשוט באים לעזור בשיקום".

שגיא דקל חן, האח חי את שני העולמות, צילום: באדיבות המשפחה

איש משפחה שחי חיים פשוטים בקיבוץ

כחודשיים לאחר שנחטף לעזה, הפך שגיא דקל חן לאב בפעם השלישית עת נולדה ביתו הקטנה אותה טרם ראה. על ההתמודדות הקשה של אביטל רעייתו והבנות הוא אומר: "אביטל היא נפש מאוד אצילית ואישה מאוד חזקה וחרוצה. היא עושה יותר מכולנו גם בזירה הציבורים ובהסברה ובמהלכים התקשורתיים, היא ממש עובדת בזה ובגידול של הבנות".

לסיום, אני מבקש ממנו לספר לי קצת על אחיו. "שגיא חי הרבה מאוד שנים בקיבוץ ניר עוז. הוא גדל שם ואחרי החתונה חזר לשם עם אשתו. הוא מתעסק בהמון דברים שכוללים עבודה פיזית בידיים. הוא בונה אוטובוסים לכל מני עמותות ויש לו מכולת שהוא בנה ומתפעל. בנוסף, הוא מנהל פרוייקטים בעשרות מיליוני שקלים כל שנה והוא מנהל השטח". הוא מסיים:"שגיא הוא איש משפחה שחי חיים פשוטים בקיבוץ".

הפרוייקט של תמרי

מלבד פועלו היום יומי להחזרת אחיו, מקדיש איתי חלק ניכר מזמנו ל"הפרויקט של תמרי", פרויקט מוזיקלי להנצחת תמר קדם סימן טוב ומשפחתה ז"ל שנרצחו בשבת הנוראית ולמען השבת החטופים. שגיא אחיו, היה שותף של תמרי בהקמת כפר נוער למצוינות במוזיקה - ביכורים שפעל בעוטף. עד כה הוקלטו כמה שירים מתוצרי הפרוייקט בין היתר עם זמרים כמו נטע ברזילי, דניאל זמיר יחד עם מוסיקאים מעוטף עזה.