שביתת המורים בתיכונים הגיעה לסיומה לאחר שבעה ימים סוערים, אך המאבק על תנאי העסקתם של המורים רחוק מלהסתיים. רן ארז, יו"ר ארגון המורים, הודיע על השהיית השביתה, אך הדגיש כי המאבק ימשיך בדרכים אחרות. ההחלטה להשהות את השביתה נבעה מחשש לאיבוד תמיכה בקרב המורים, ריבוי הפרות השביתה, ודאגה לגבי אי-תשלום משכורות לקראת החגים.
למרות סיום השביתה, מורי התיכון צפויים לספוג ניכוי שכר משמעותי במשכורת ספטמבר. על פי נתונים שפורסמו באתר "כלכליסט", הניכוי הממוצע צפוי לעמוד על כ-5,000 שקל ברוטו. הסכום משתנה בהתאם לוותק ולדרגת השכר של המורים, כאשר מורה מתחיל עשוי לראות ניכוי של כ-2,800 שקל, בעוד מורה ותיק עלול להתמודד עם ניכוי של עד 5,600 שקל. הניכוי מורכב משני חלקים: כ-4,500 שקל בגין ימי השביתה, ו-400 שקל נוספים כהחזר מקדמת העלאת שכר משנה שעברה.
המשא ומתן בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך נמשך, כשעל הפרק עומדות מספר סוגיות מרכזיות. אחת הנקודות המרכזיות במחלוקת היא החזרת ימי הלימוד. בעוד שבעבר היה נהוג להסכים על החזרת ימי לימוד בחופשות כפיצוי על ימי השביתה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הביע התנגדות נחרצת לגישה זו. נושא נוסף שעולה במשא ומתן הוא הגדלת קרן הרווחה של ארגון המורים, כאשר גורמים באוצר טוענים כי זוהי אחת הדרישות המרכזיות של יו"ר הארגון.
סוגיה נוספת שעומדת במרכז הדיונים היא נושא החוזים האישיים. נראה כי הושגה התקדמות מסוימת בנושא זה, אך הצדדים טרם הגיעו להסכמה סופית. בנוסף, ארגון המורים דורש להחריג את ההסכם מהקפאת השכר הצפויה במשק ב-2025, דרישה שמהווה נקודת מחלוקת משמעותית עם משרד האוצר.
למרות השהיית השביתה, ארגון המורים ממשיך במאבקו באמצעות עיצומים. המורים נמנעים ממתן ציונים ומיציאה לטיולים, צעדים שמטרתם להפעיל לחץ על הממשלה להיענות לדרישותיהם. מהלכים אלה מעלים שאלות לגבי השפעתם על מהלך שנת הלימודים ועל איכות ההוראה בטווח הארוך.