קשה להאמין שכבר עברו 11 חודשים מאז האסון הנורא של שמחת תורה. בהרבה מקהילות יוצאי צפון אפריקה, מקיימים אזכרה במלאת אחד עשר ירחים שמציינת את תום תקופת אמירת הקדיש על המת. אכן, במקביל להמשך המלחמה, בשבועות האחרונים החלו לקיים משפחות נופלי השבעה באוקטובר את האזכרה על בנם. אחת המשפחות שתציין גם היא בקרוב אחד עשר חודשים לנפילת בנה היא משפחת לאון מהיישוב ניל"י. ההורים נורית ואמיר, והאחיות זוהר ואורי, שכלו את עדי בתחילת התמרון הקרקעי, באסון הנמ"ר של גבעתי, שקרה ב-31 לאוקטובר 2023, ט"ז חשוון תשפ"ד. בין הנופלים באסון היה גם סגן פדיה מרק.
נורית, אמא של עדי, מספרת על התחושות. "בחוויה שלנו, כל 31 לחודש, אנחנו חיים מחדש את היום ההוא שהגיעו אלינו. זה מעלה זכרונות, ואתה אומר, אין סיכוי שבעולם שעוד מעט עוברים כבר 11 חודש. אני מסתכלת אחורה בפרספקטיבה של מה קרה מהשלב הזה עד היום, איך מהאנשים הכי פרטיים הפכנו להיות מתראיינים בתקשורת, פעילים ברשתות, ואני קצת לא מאמינה."
"דור של אריות". עדי ליאון ז"ל צילום: באדיבות המשפחה
תוך שנייה וחצי כל המדינה כבר ראתה
עדי הוקפץ לכפר עזה כבר בתחילת המלחמה. אחרי קרבות קשים ועקובים מדם בתוך הקיבוץ, הוא נכנס יחד עם חבריו לפלוגה לשלושה שבועות של אימונים לקראת הכניסה הקרקעית. לאחר כמה ימים של לחימה הם עצרו לנוח במגנן, שם נורה עליהם טיל נ"ט. הטיל ככל הנראה יזם את טיל המטאדור הצה"לי שהיה בתוך הנמ"ר, וגרם לפיצוץ אדיר. עדי למעשה היה היחיד שחולץ מכל האירוע הזה אל בית החולים, בזמן שאת שאר חבריו חילצו כבר כגופות. לאחר דקות אחדות נקבע גם מותו של עדי. בזמן השבעה, הביאו חברים שלו למשפחה מחברת שהוא כתב עבורם, ובה מכתבים עבור כל אחד מהוריו ומשני אחיותיו. כבר באותם ימים העלתה אחותו של עדי את המחברת לרשתות ומשם היא נפוצה לכל עבר".
נורית נזכרת באותם רגעים. "אנחנו היינו בתוך שבעה, היא לא ממש שאלה אותנו אם להעלות אבל לא היה לנו את הפנאי לעסוק בזה. גם אמרנו לעצמנו, 'טוב, יאללה, לאיזה תפוצה זה כבר יגיע?'. תוך שנייה וחצי כל המדינה כבר ראתה את המחברת הזו. ומה שקרה, מעבר לתהודה של אותה מחברת, זה שהפכנו אותה לערכה חינוכית. נוצרה מהמחברת הזאת ערכה, שנקראת 'האורות של עדי'. היא מורכבת משמונה כרטיסיות, כאלה שלמעשה מדברים על המהות של הערך, ציטוט מהמכתב, שיר, ברקוד, נקודות שיח ודיון. אז הערכה הזאתי היום נמצאת בעוד ארבע שפות, גם באנגלית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית, מעבר לעברית. תנועות נוער, מכינות, צבא, בחו"ל, הרבה מאוד מורים שליחים וההסתדרות הציונית העולמית משתמשים בה כדי לקרב את הקהילות. אנחנו מאוד גאים בזה".
המחברת של עדי ליאון ז"ל מתורגמת לשלוש שפות צילום: באדיבות המשפחה
הטוב יושב אצלי בסלון
אני שואל את נורית מה הניסיון שלה מלמד אותה, ומה היא רוצה להעניק למשפחה שבצער רב מצטרפת גם היא היום למשפחת השכול. "שבסוף זה יהיה רק שלהם. הרבה אנשים בהתחלה מתאספים סביבך, ואבל בסוף הם צריכים להתכונן לזה, שזה יהיה רק שלהם כל האבל הזה. ואין ספור מיזמים לא יעזרו. בסוף צריך להתכונן ליום שתישאר עם זה בעצמך. זה נורא נורא עצוב להגיד את זה, אבל תנסו להיזכר בצוק איתן, כמה שמות אתם זוכרים? זה טבעי, אנשים שוכחים. צריך להיות מוכנים לזה שלא תמיד יזכרו. עדי במכתב שלו, המשפט האחרון שלו היה, 'מקווה שתזכרו אותי'. אני גם מקווה".
היית רוצה לנצל את המעמד להגיד את עמדתך בנושאים העכשווים כמו עסקת חטופים, הלחימה בעזה או המצב המתחמם ביהודה ושומרון?
"אם יש לי מקום לנצל את הבמה, אני אנצל אותה עבור תקווה. אני שומעת על עוד ועוד שאיבדו את התקווה, שלא רואים את הטוב. להם אני אומרת - הטוב יושב אצלי בסלון! חבורה של מופלאים הדור הזה, כשאני מסתכלת עליהם אני רואה את ההנהגה הבאה שלנו, וזו התקווה שלי. זה פשוט מדהים לראות אותם. יש הרבה דיבורים על 'דור הטיק טוק, מה הם מסוגלים בכלל', זה דור של אריות. אנחנו צריכים להשקיע בהם, והם יהיו הדור הבא של ההנהגה שלנו".
חיילים בעזה, ארכיון , צילום: דובר צה"ל