הרב אילעאי עופרן מפריך את הטענה החרדית המרכזית נגד הגיוס: "על זה הוויכוח"

ברקע חוק הגיוס השנוי במחלוקת רבים בציבור החרדי מתרצים את ההשתמטות מהצבא בחשש הגדול מחילון אפשרי של הנערים במהלך השירות הצבאי ואף מביאים כדוגמא את העובדה שרבים בציונות הדתית יוצאים בשאלה במהלך השירות הצבאי. במאמר שהעלה לחשבון הפייסבוק שלו, מפריך הרב אילעאי עופרן את הטענה הזו וכותב: "אני עוסק בחינוך במכינות קדם צבאיות דתיות כבר 15 שנה, ואני מסתכן לומר שכמעט אף אחד, ממש כך, לא נעשה חילוני בגלל שהוא הלך הצבא".

"מעל 90% ממי שגדל בחינוך חילוני בישראל יישאר חילוני, מעל 90% ממי שגדל בחינוך חרדי בישראל, יישאר חרדי" כותב הרב, "זה לא בגלל ששתי מערכות החינוך הללו פיצחו את סוד החינוך והנחלת הערכים לדור הבא, אלא בגלל שלנער או נערה שגדלים במערכות החינוך הללו כמעט ואין אפשרות לבחור באורח חיים או בקהילה אחרת" מסביר הרב עופרן.

לשכת גיוס, ארכיון. צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

"השירות הצבאי הוא רק התקופה שבה הם עשו את הבחירה הזו"

בהמשך הוא מתאר מדוע לבוגרי החינוך הממלכתי דתי יש יכולת לבחירה חופשית בין העולמות: "בוגרי החמ"ד שונים מהותית מאחיהם החילונים והחרדים. הם דוברים ברמת שפת אם גם 'דתית' וגם 'חילונית'" מה שמאפשר להם מעבר חופשי בין העולמות.

הוא ממשיך וכותב: "בנינו, אחינו, חברינו ותלמידנו הדתל"שים לא הפסיקו לשמור שבת בגלל שהם הלכו לצבא. הם עשו זאת בגלל שכך האמינו ובגלל שהיתה להם בחירה ואפשרות לעשות זאת. הם ידעו שברוב המקרים המשפחות שלהם לא ינדו אותם, החברים שלהם לא ינתקו איתם קשר, וגם המורים והרבנים שלהם ימשיכו לחבק אותם כשיפגשו אותם. השירות הצבאי הוא רק התקופה שבה הם עשו את הבחירה הזו. זה קשור ליציאה מהבית, וקשור לעזיבת מערכת החינוך, קשור לגיל ולשלב בחיים. אבל כמעט אף פעם לא קשור מהותית לצבא".

הפגנת החרדים בירושלים, בשבוע שעבר. צילום: דוברות המשטרה

"תדע כל אם עברייה ששולחת את בניה לצבא שעל זה הויכוח"

הרב כותב על החברה החרדית כי "הרצון החרדי להתנגד לחילון מובן בהחלט, כל הורה רוצה שהילדים שלו יהיו כמוהו" הוא כותב, "אבל נכון להיום החברה החרדית דורשת ממדינת ישראל להיות זאת ששוללת ומגבילה באופן ממוסד את מרחב הבחירה של בניה ובנותיה כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להיות חרדים, והיא דורשת משאר אזרחי ישראל למות במקומה בקרב, רק כדי שלילדים חרדים לא תהיה באמת בחירה אמונית, חברתית, תעסוקתית ופוליטית". הרב מסיים וכותב: "תדע כל אם עברייה ששולחת את בניה לצבא שעל זה הוויכוח".