ריאיון חברו הטוב של סרן דניאל פרץ ז"ל: "לפחות הספקתי שיהיה בחתונה שלי"

ביום ראשון האחרון הודיע צה"ל כי סרן דניאל פרץ ז"ל, מפקד מחלקה בגדוד 77, עוצבת 'סער מגולן' (7) נפל בקרב בשבעה באוקטובר ונחטף לשטח רצועת עזה על ידי החמאס. פרץ היה בן 22 בנופלו. שוחחנו עם חברו הטוב שליו בצלאל, שסיפר לנו מעט על דמותו ואישיותו הענקית של דניאל ז"ל.

בצלאל עם החברים בתוכם דניאל שבמדים, צילום: צילום פרטי

"אנחנו מכירים כמעט עשור, מהישיבה התיכונית ועד היום"

"אני והוא מכירים משנת 2016 בערך, היינו ביחד בישיבה התיכונית בירוחם", מספר בצלאל, "מלבד זה, אנחנו גרים קרוב אחד לשני. הוא גר ביד בנימין ואני גר בגני טל, ממש מרחק של 5 דקות אחד מהשני. גם לאחר הישיבה התיכונית, בזמן הצבא והמכינה, היה לנו קשר ממש קרוב, מה שאגב היה אחד הדברים שהיו הכי חשובים לו - לשמור על קשר עם החברים גם תוך כדי הצבא, גם במהלך תקופות עמוסות כמו קורס קצינים או קורס מפקדי טנקים. לפני כל שבת הוא היה מתקשר לכל החברים הקרובים ושואל איך השבוע היה ומה קורה. אני יודע על חברים שהיו ממש מחכים לשיחה הזו".

בצלאל ממשיך ומספר: "דניאל ידע באופן מופלא להפריד בין הצבא לבין החיים של הבית. כשהיה חוזר הביתה והיינו נפגשים הוא היה מספר מעט על הצבא, אבל כשהיה מספר היה לו ממש ברק בעיניים. בימי שישי היינו יוצאים ועושים ארוחת בוקר או מסלול בטרקטורון שטח. למרות שהיה לו לו"ז עמוס, הוא היה משתדל בסופ"שים להשקיע גם במשפחה וגם בנו, החברים".

"דניאל היה אדם שאם הייתה לו משימה - הוא עמד בה ולא משנה מה"

במהלך השבעה נפגשו כל החברים מהישיבה בירוחם. "המדריך שלנו הגיע אף הוא, וסיפר שבישיבה דניאל מראש היה אומר לו אם להעיר אותו בבוקר", נזכר בצלאל, "אם דניאל היה מבקש מהמדריך שיעיר אותו, אז כשהמדריך היה נכנס בבוקר לחדר דניאל כבר היה לבוש ומוכן. דניאל היה אדם שאם הייתה לו משימה, הוא עמד בה ולא משנה מה. חוץ מזה, הוא היה עושה הכל על הצד הטוב ביותר. אין עיגולי פינות".

"הוא אף פעם לא ויתר לעצמו, תמיד ידע מה הוא רוצה מעצמו"

בצלאל משתף כי אביו של דניאל, הרב דורון פרץ, סיפר שכשהם גרו ביוהנסבורג לפני שעלו לארץ הייתה בבית הספר של דניאל תחרות בהלכות פסח. דניאל התחרה ולמד עם אביו חודש לפני, ולבסוף זכה במקום השני. הוא התבאס ובשנה הבאה החליט לגשת שוב, ממש ברגע האחרון. הוא למד ימים ספורים לפני החידון וזכה במקום הראשון. כשאביו ניסה להבין כיצד זכה, אמר לו דניאל: "אבא, שנה שעברה עשיתי את זה בשבילך, והשנה עשיתי את זה בשבילי". הסיפור הזה גרם לבצלאל להעריך את חברו עוד יותר: "זה מראה המון על הדבקות שלו, על המשימתיות שלו. הוא אף פעם לא ויתר לעצמו, תמיד ידע מה הוא רוצה מעצמו".

סרן דניאל פרץ, צילום: דובר צה"ל

יש לך זיכרון לסיפור משמעותי ממנו?

"אני התחתנתי ממש לפני ראש השנה האחרון, כשדניאל היה בקו עזה, ממש היכן שנפל", הוא משתף, "היה חשוב לי שהוא יבוא לחתונה והוא אמר לי שלא בטוח שיוכל לצאת. בשעה 15:00 בצהריים ביום החתונה, קיבלתי ממנו שיחת טלפון בה אמר לי בהתרגשות: 'הפכתי עולמות והצלחתי לצאת לחתונה שלך'. רמת השמחה שלי הייתה בשמיים".

בצלאל המשיך וסיפר: "המון אנשים שהגיעו לחתונה שלי לא פגשו אותו הרבה זמן. הרבנים, המורים, חברים. בדיעבד אני יודע להגיד שזו הייתה הזדמנות לכולם להיפרד ממנו בפעם האחרונה. לפחות הספקתי שיהיה בחתונה שלי. כמה שבועות אחר כך הוא כבר נהרג, אחרי שהספקתי לראות אותו רק עוד פעם אחת אחרי החתונה שלי, ממש קצת לפני שנפל".

בצלאל עם החברים בתוכם דניאל, שני משמאל בשורה למטה, צילום: צילום פרטי

"הבשורה על מותו תפסה אותנו לא כל כך מוכנים"

איך שמעת על נפילתו של דניאל ז"ל?

"מאז השבעה באוקטובר היינו ממש יום יום עם המשפחה של דניאל. לפני מספר חודשים התחלנו מנהג קבוע בימי שישי - ריצה לזכות דניאל שאהב מאוד ספורט. ממש האמנו שהוא חי וחזק ושהוא יחזור, אז הבשורה תפסה אותנו לא כל כך מוכנים. ביום ראשון התקשר אליי חבר טוב ואמר לי שאחות של דניאל ביקשה שנבוא אליהם הביתה, מכיוון שצה"ל הגיע ובישר שמצא תיעוד לפיו דניאל אינו בחיים". הוא ממשיך בכאב: "ישר הגענו וישבנו איתם, עוד לפני שדובר צה"ל הודיע רשמית. הקפדנו לעדכן את החברים הקרובים והרבנים שליוו אותו במהלך השנים, כי לא רצינו שיצא מצב שהם ישמעו את הבשורה מהתקשורת".

בצלאל מדגיש שהוא בטוח שהם, החברים הקרובים של דניאל, ימשיכו להיות עם המשפחה שלו. "מלבד זה, אני בטוח שדניאל היה רוצה שננציח אותו באמצעות ספורט, שזה דבר שהוא כל כך אהב. בכל זמן פנוי שהיה לו הוא היה רץ, משחק כדורגל, עושה ספורט אתגרי".

דניאל תמיד שאל את עצמו: "אם לא אני אז מי?"

בצלאל מסיים בסיפור מצמרר: "אחרי השבעה באוקטובר מצאו יומן שכתב דניאל, ובו משפט שרשם לעצמו כמוטו לחיים: 'אם לא אני אז מי?'. רס"ן בר פלח ז"ל כתב אותו לפני נפילתו ודניאל אימץ אותו בכל משימה. הוא תמיד שאל את עצמו: מי יסתער ראשון אם לא אני? מי יהיה הקצין הטוב ביותר אם לא אני? תסמוך על עצמך. יש לך כוחות גדולים. זה מה שהוא היה, בפשטות".