הדר גורן ותפארת לפידות הי"ד היו אמורות להיפגש ב-8 באוקטובר. תפארת שהייתה אז בעיצומו של טיול ארוך בדרום אפריקה ובמזרח הגיעה לביקור קצר בארץ והבטיחה לבת דודתה שייפגשו ביום ראשון, כי יש לה תכניות לשבת. למרבה העצב, התכניות היו פסטיבל הנובה ברעים, ממנו תפארת לא שבה בחיים.
בין תפארת לגורן הפרידה כמעט שנה. ראשית, אחותה הגדולה של תפארת וצלמת מוכרת במגזר הדתי, גדולה מגורן בשנה. "הייתי בדיוק באמצע בין שתיהן", מספרת בת הדודה, "גדלנו ביחד". כשאני מבקשת ממנה לתאר את תפארת, היא מזכירה קודם כל את האחות המפורסמת: "ראשית היא אחות מאוד עוצמתית, ולחיות תחת אחות כזאת זה לא תמיד פשוט", היא מסבירה, "היה לתפארת אומץ להבין שהיא לא פחות. היא הביאה כל כך הרבה למשפחה".
הדר גורן, ראשית לפידות ותפארת הי"ד צילום: פרטי
"חיכיתי שהיא תגדל כדי שאוכל להכיר את התפארת שהיא רוצה להיות"
משפחתה הגרעינית של תפארת ניהלה אורח חיים דתי, בעוד הוריה של גורן התרחקו מהדת. "היא כל הזמן שאלה אותי על בנים, על סיגריות, על מסיבות ועל בגדים", נזכרת בת הדודה, "רק חיכיתי שהיא תגדל ותוכל לבחור את המסלול של החיים שלה כדי שאוכל להכיר את התפארת שהיא רוצה להיות". גורן לא ידעה כמה משמעותית הייתה עבור תפארת: "ככל שהזמן עובר מאז אוקטובר אנשים מספרים לי כמה השפעתי עליה וכמה לא ראיתי את זה".
כשהיא מדברת על תפארת, גורן חצויה. כשהיא נזכרת בנערה שהייתה מלאת אור, בעלת חיוך ענק וצחוק גדול, היא צוחקת: "תמיד קרה לה משהו. פעם אוזניים נוזלות, פעם השקדים התנפחו, פעם אפילו נפלה עליה טלוויזיה. על מי נופלת טלוויזיה? ברור שעל תפארת". אך כשהיא חושבת על האבידה הגדולה והכאב העצום, גורן לא מצליחה לעצור את הדמעות. "היא כל כך חסרה", היא מודה בבכי, "מאז שזה קרה מרגיש כאילו כל העולם השתנה, כאילו אנחנו ביקום אחר, משהו נשרט בדיסק וזה לא היה אמור להיות ככה. היא הייתה אמורה להיות פה".
"היינו בטוחים שהיא חטופה והיא תצא משם ראשונה"
בשבעה באוקטובר גורן הרגישה שמשהו לא בסדר. היא לא ידעה שתפארת במסיבה, אבל משהו בלב שלה אמר לה שמשהו קרה. "נכנסתי לאינסטגרם והסטורי הראשון שנפתח לי היה תמונה שלה ושל רינת, שמחפשים אותן", היא מספרת, "שמרנו את זה מאמא שלי כמה שעות עד הערב כי לא ידענו מה להגיד לה. כשאמרנו לה, נפתח החמ"ל הכי גדול שיצא לי לראות. היינו בטוחים שהיא חטופה והיא בחיים וכבר חשבנו איך נוציא לה אזרחות קנדית - אבא שלה מקנדה - והיא תצא משם ראשונה".
תפארת. "החיוך הכי גדול בעולם" צילום: באדיבות המשפחה
אחרי עשרה ימים בלי שום מידע, גורן כבר התחילה להבין. "אני רואה הרבה סדרות וסרטים ויודעת שאם לא מוצאים מישהו ב-48 שעות הראשונות הסיכויים יורדים ב-70%. באיזה שהוא מקום בלב כבר התחלנו לקוות שהיא לא חטופה, אולי עדיף". ואז הגיעה שיחת הטלפון מאמא שלה, שהודיעה שמצאו את גופתה של תפארת. "אני חושבת שמאז אף אחד מאיתנו לא חזר לתפקד", מודה גורן בכאב, "אני לא ישנה אותו דבר, אני לא אוכלת אותו דבר, הפסקתי לעבוד לתקופה ארוכה. ככל שהזמן עובר אני רואה כמה כוח ומשמעות היה לה פה, בכמה אנשים היא נגעה בלי לדעת וכמה אנשים הכירו אותה".
"הייתי במסיבה לפני כמה ימים ורציתי להגיד לה 'בואי להיות איתי, אני באילת', והיא לא שם"
חמישה חודשים עברו, אך גורן עדיין מתקשה לעכל את הטרגדיה. "אני קמה בבוקר ולפני שאני מבינה מה קורה אנחנו לפני אוקטובר והחיים רגילים, ואז אני ממצמצת עוד פעם ופעמיים והיא לא פה", היא משתפת והכאב הצורב ניכר בקולה, "הייתי במסיבה לפני כמה ימים ורציתי להגיד לה 'בואי להיות איתי, אני באילת', והיא לא שם. החיים שתכננו ביחד לא יהיו. היא לא תראה את הילדים של ראשית וראשית לא תראה את הילדים של תפארת".
גורן מתקשה לדמיין מציאות בלי בת דודתה האהובה. "ראשית לפני כמה זמן אמרה 'עכשיו אנחנו עוד יכולות להגיד מה תפארת הייתה אומרת או חושבת, אבל זה לא יהיה רלוונטי יותר. כשאני אהיה בת 40 תהיה לי את הדעה של תפארת בת ה-23'". היא עדיין מרשה לעצמה להתרפק על הדמיון: "היא בטח הייתה הדודה הכי מגניבה בעולם לילדים שלי והיא בטח הייתה בוחרת את הבן זוג הכי משוגע בעולם".
תפארת הי"ד עם אחותה הגדולה ראשית צילום: באדיבות המשפחה
"אני לא מוכנה שתפארת תהיה מקום כואב בלב שלי"
כרגע היא עוד לומדת כיצד להתחיל מחדש את החיים. "בחור הודי אחד שאמר שאפשר לבחור אם להנציח את הבן אדם באושר, או להנציח אותו בזיכרון כואב", היא משתפת, "אני לא מוכנה שתפארת תהיה מקום כואב בלב שלי". בנתיים היא כבר חושבת על דרכים להנציח. "התלבטתי אם סבבה לקרוא לבת שלי תפארת, אמרתי שזה שם קצת מעצבן", היא צוחקת, "הדבר הבא שעלה לי לראש זה 'דרור'. תפארת זה חופש, זה שחר. אם היה עולם של האנשים הכי טובים - אז היא הכי טובה מכולם. תמיד התייחסה לכל פרפר ולכל קרן שמש ולכל חברה, הכל הרפתקה אחת ממש גדולה".