לפעמים סיפור של פגיעה - מינית, פיזית, מילולית - לא חייב להיות מורכב כל כך. זה לא בהכרח מתוכנן, לא חייב להימשך שבועות ולא בטוח שקרה על ידי האדם הכי קרוב אלייך בעולם שטלטל כעת את עולמך מהקצה אל הקצה. לפעמים זה רק החותן שלך, שהגיע לתת לך את ההזמנות לחתונה של הבת שלו והבן שלך - ועשה את מה שעשה.
לא סיפור מופרך, לא אגדה מרוחקת - המציאות
כך נפתחת ההצגה "האירוע", דרמה מטלטלת על החיים עצמם. לא סיפור מופרך, לא אגדה מרוחקת - המציאות. זה החותן שלך הרי, את לא יכולה לברוח. ועם זה נאלצת להתמודד הדמות הראשית, נ׳. הדמויות בהצגה חסרות שם אישי: בן, כלה, נ׳, אבא, איש נכבד ואשתו של. כולן יכולות להתלבש על כל סיפור אחר שהכרנו. בהצגה אחת של שעה ורבע אנחנו נחשפים לכל קשת הרגשות וההתרחשויות איתן נאלצת להתמודד אישה שנפגעה. ההודאה. הציפייה מאחרים שתספרי מה בדיוק היה. חוסר האמון. ההאשמה עצמית, שלך או של אחרים. כאב. חזק, עוצמתי, שלא מאפשר לך לקום מהספה כשיש דפיקות בדלת.
ההצגה "האירוע" צילום: מיכל חלבין
כל אחד יכול להשליך על נ' כל פגיעה שעבר אי פעם
הסיפור של נ' והסיפור של איש נכבד הוא לא הסיפור שלהם. ברגישות, בעדינות, באמנותיות רבה, הצליחה כותבת המחזה - שהיא במקרה גם השחקנית הראשית בו - להעביר סיפור שלם של כל מי שאי פעם נפגעה. מספיק להסתכל על המבט שלה במערכה הראשונה, כשהיא שומעת את בעלה משתפך על החותן והחותנת כשהוא עוד לא יודע מה עולל האיש המוערץ לאשתו, כדי לחוש את הכאב העמוק שיכול "איש נכבד" לגרום לאישה ברגע אחד.
גם בסוף ההצגה לא מגלים מה הייתה אותה פגיעה מדוברת, שטלטלה את שתי המשפחות מרגע הגילוי, וזה גם היופי בהצגה הזאת. כשאתה צופה בה אתה לא רק קהל, אתה בפנים. כל אחד יכול להשליך על נ' כל פגיעה שעבר אי פעם, וכל פוגע יכול להיות האיש הנכבד שלו. חוץ מהפוגע והנפגעת, סביבם מתרחשת העלילה, הדמויות האחרות חשובות לא פחות. איך מרגישה אישה שמגלה שבעלה עשה את הנורא מכל? איך מגיב בעל שמבין שלא הצליח להגן על אשתו? איך מגיבה בת כשאביה הנערץ, האיש שלימד אותה להבחין בין טוב לרע, פגע במי שתהיה חמותה? כל טיפת מורכבות נכנסה לתוך ההצגה, ואין סוף טוב ואין סוף רע. תבואו לצפות, אבל תפנו מקום במחשבות.
ההצגה "האירוע" צילום: מיכל חלבין
ההצגה תעלה בתיאטרון החאן ב-26.3 וב-27.3.