שרידים של מחנה הלגיון הרומי - המכונה "לגיון הברזל" (פראטה) בן ה- 1800 שנה, נחשפו בחפירה שניהלה רשות העתיקות במהלך החודשים האחרונים למרגלות תל מגידו. בחפירה התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של ה"ויה פרטוריה" - הרחוב הראשי של המחנה, ולצידם משטחי אבן מרוצפים ופודיום מונומנטלי בצורת האות היוונית סיגמה, שהיו חלק ממבנה ציבורי גדול.
מחנה צבאי כבן 1,800 שנה צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות
מחנה בן 1,800 שנה צילום: אמיל אלג'ם - רשות העתיקות
המחנה הצבאי היחיד בהיקף כזה שמיקומו ידוע בארץ
המחנה הצבאי של הלגיון השישי הוא המחנה הצבאי היחיד בארץ ישראל, בקנה המידה ובהיקף הזה, אשר מיקומו ידוע ושנחשף בחפירות ארכיאולוגיות.
"מחנה הלגיון הרומי בלגיו, שימש כבסיס הקבע של למעלה מ-5000 חיילים רומים במשך כ-180 שנה - בין השנים 117-120 לספירה ועד שנת 300 לערך", אומר ד"ר יותם טפר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "אורכו היה כ-550 מ' ורוחבו כ-350 מ'. במרכז המחנה הצטלבו שני רחובות ראשיים, וכאן גם הוקמה חצר מפקדת המחנה. מיקום זה במחנה שימש כנקודת ייחוס מרכזית, ממנה נמדדו מרחקי הדרך (אשר סומנו באבני מיל) לאורך הכבישים הרומיים, שנסללו מהמחנה הצבאי לערים המרכזיות בכל צפונה של ארץ-ישראל. השתמרות השרידים באתר לא ניכרת לגובה רב, משום שאבנים רבות נלקחו מכאן לאורך השנים לצורך שימוש בפרויקטים אחרים ביישובים שהוקמו באזור בתקופה הביזנטית".
שטח החפירות צילום: אמיל אלג'ם
בחפירה התגלו כמויות גדולות של רעפים
בחפירה התגלו גם מטבעות, חלקי כלי נשק, שברי כלי חרס וזכוכית, אך הממצא הבולט במקום הם הרעפים, שהתגלו בכמויות גדולות מאוד. "הרעפים, שעליהם הוטבעו, לעיתים, גם טביעות הלגיון השישי, שימשו למגוון גדול של צרכים - לקירוי גגות, לציפוי רצפות וקירות. "הטכנולוגיה, הידע, שיטות הבניה וכלי הנשק שהלגיון הביא אתו הינם ייחודיים לצבא הרומי. זה, הביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים, שמהווים טביעת אצבע צבאית - רומית אימפריאלית".