שלושה חודשים חלפו מאז שוחררה התצפיתנית אורי מגידיש משבי חמאס באמצעות פעולה צבאית, ועדיין אסור לה להתראיין. אמא שלה, מגי, מספרת בראיון לאתי אברמוב מידיעות אחרונות על הרגע שבו נודע לה כי בתה הבכורה שוחררה.
התקשרו מהצבא ואמרו שיש בשורות טובות
וכך היא משחזרת: "יום שני, 05:12 בבוקר, עניתי לטלפון.'בוקר טוב, מדברים מהצבא. יש לנו בשורות טובות, תפתחי לנו את הדלת. אז אני רואה מולי את תא"ל עדנה איליה, קריית־גתית, ראש חטיבת הנפגעים בצה"ל, שאמרה לה :'אורי בידינו'. ארזתי לה תיק: מכנסיים וחולצה שהיא הכי חורשת עליהם, בגדים תחתונים, בושם ונעליים חדשות שקנתה ואפילו לא ראתה, כי המשלוח הגיע בזמן שהייתה בבסיס". אחרי שעה הן נפגשו במיון בבית החולים סורוקה."בדרך לשם העלו את אורי על הקו. דיברנו, בכינו, כולם צעקו במכונית, ובזמן הזה אני התעקשתי: 'עד שאני לא רואה את הילדה שלי מולי, מרגישה אותה, אני לא מאמינה'. נפגשנו אחרי שהיא עברה בדיקות. התחבקנו והתנשקנו, ואורי לחשה לי: 'אמא, אני מסריחה'. לא היה אכפת לי". אחר כך המשפחה המשיכה עם אורי ליממה במתקן של השב"כ, שם נפגשו עם הרמטכ"ל.
הקצינים הקפידו שבבית תהיה רק המשפחה הקרובה
בערב השחרור צהלה מדינת ישראל כולה על החדשות הטובות, ובשכונה שלהן השמחה הייתה גדולה במיוחד. "כל קריית גת הגיעה אלינו, ובזמן הזה אורי בחדר שלה עם תת אלוף שמשגיחה עליה עם נשק, כי אסור היה לה לדבר עם אף אחד. הקצינים הקפידו שבבית תהיה רק המשפחה הקרובה. כשסבתא שלה נכנסה לבית וראתה את אורי, היא התעלפה מהתרגשות. בערב הראשון לא נתנו לנו ללכת לישון עד שלוש בבוקר. כל הלילה גירדנו את הרצפה שהייתה מלאה סוכריות".
"כל תפילה שהציעו לנו התפללנו. עשינו נפרשת חלה, אין מי שלא אכל לחמניה מההפרשת חלה הזו. אני לקחתי אחת, שמתי במקפיא ואמרתי: 'זה לאורי כשתחזור'. התפללתי בדמעות, התחננתי שאורי שלי תחזור. בגלל זה אני כל כך מזדהה עם המשפחות שנלחמות עכשיו להשבת יקיריהן. יותר מ־110 ימים?ריבון העולמים, לא הייתי מחזיקה מעמד בכלל".
גל שמועות על אורי מגידיש
מגידיש גם מספרת בראיון על הסרטון שהעלתה בתה, אחרי גל שמועות זדוני. "אנשים אמרו לי שהם שמעו שהיא מאושפזת בגהה. לא הפסיקו להמציא דברים. במקרה הייתה איתי מישהי מדובר צה"ל, שהציעה: 'אתם צריכים לעשות פעילות אקטיבית'. כבר בערב התייצבה בבית מישהי שאחראית על הניו -מדיה ועשתה את הסרטון שקיבל 800 אלף צפיות. על מצבה של בתה פדויית השבי היא מבקשת להבהיר: "זה שהיא לא במצב מצוין, לא אומר שהיא בבית משוגעים. מה לא אמרו עליה? שהיא שתולה של השב"כ. שאנחנו משפחת פשע שהחליפה אותה בכסף, שהיו צריכים לקבל את ההסכמה שלי כדי לחתן אותה וככה עלו על זה. היו טוקבקטיסטים שאמרו: 'יש לה ציפורניים מטופחות, מה, היא עשתה ציפורניים כדי לנסוע לעזה. לא יכול להיות שהלק החזיק מעמד ככה'".
כל דבר הכי קטן מקפיץ אותה
האם והבת הולכות יחד לטיפולים: "מהוצאת רסיסים דרך טיפול שיניים ועד שיחות עם פסיכולוגים. לא קל לחזור. יש לה פחדים. כל רעש הכי קטן מקפיץ אותה, אני ישנה יחד איתה בלילה". מגידיש אף פירטה על קבלת הפנים החמה לה זכו מכל עם ישראל, "כשאנחנו יוצאות לקפה ניגשים אלינו, באים בעדינות, 'אפשר לחבק? אפשר לנשק?' אנשים מבקשים שאורי תברך אותם. זה כאילו שיש לה נשמה חדשה, אז הברכות שלה בטוח מתקבלות. אחרי הצבא היא רוצה טיול בדרום אמריקה, אני לא בעד אבל משחררת אותה".