מדי יום ביומו מאז פרוץ המלחמה זוכה קהילתנו לארח גדודים שבאים ללון אצלנו. גדוד יוצא ומגיע אחר במקומו ואנו שמחים להרגיש חלק מהמשימה הגדולה. הקהילה נרתמת ומספקת לחיילים שמתארחים מקלחות וארוחות חמות וטובות. במקביל מדי יום יוצא רכב לשטחי כינוסים ואנו מחלקים לחיילים סנדוויצ'ים בשריים משובחים. בבקר מכינים את האוכל ובצהרים יוצא רכב בתיאום מלא עם יחידות שזקוקות ומעוניינות. חשוב לציין שהבאת אוכל ללא תאום עלול להביא למצב של "בל תשחית".
השפע שזורם לדרום והאהבה הגדולה, שמורעפת לחיילים היא ללא גבול. מרגש עד כמה עם ישראל תומך ועוזר לחייליו שנמצאים בקו החזית. היום הצלחנו להגיע הישר לחזית לאיזור בארי , יער רעים ואוגדת עזה. המראות עדיין קשים ההרס ניכר וניתן אך לדמיין את חוסר האונים והתסכול שליוו את הנרצחים. מצד שני אפשר לדמיין את הגבורה שהיתה ללוחמים שלחמו בחירוף נפש על מנת להציל את התושבים .
אולם, אנחנו נתקלים ברצון עז לתפילה מצד הלוחמים. אנחנו מציעים אוכל וכמובן תפילה קצרה משותפת. את האוכל לא תמיד לוקחים אבל את התפילה הם מבקשים. דתיים וחילונים ומכל העדות כולם מתחברים בשעה הזו לתפילה. כאשר דוד המלך נאלץ לחזור לצקלג לאחר שהעמלקי שרף את הבתים . התגובה הראשונה היתה בכי וכעס. העם כעס על דוד על כך שהעמלקי הפתיע ושרף את העיר ולקח לשבי את הנשים והילדים. אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֹתָיו וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּה' אֱלֹקיו". התחושה היא שניצחון יגיע מתוך אמונה וביטחון בהקב"ה שכבר בימים אלו הולך ומתעצם.
ולבסוף הפתעה מרעננת תוך כדי חלוקה באיזור בארי פגשתי את בני נתן. כל פגישה היא מרגשת אבל פגישה עם הבן בחזית מרגשת שבעתיים. קיימת תחושה של שותפות , גיוס נרחב אין בית שאין לו נציג במערכה הזו ולכן פגישה משפחתית יכולה להתרחש . עצרנו וברכנו אותם בשלום לקראת משימתנו הבאה.
הרב נהוראי במפגש עם הבן צילום: ללא