2,000 שנה אחרי חורבן בית שני ושריפת ירושלים בידי הרומאים, ארכיאולוגים של רשות העתיקות חושפים ממצאים קדומים שהשתמרו מתקופה גורלית זו. הממצאים - עדות מוחשית לימיה האחרונים של ירושלים ערב החורבן, מתגלים בימים האחרונים בשטח חפירה חדש שמנהלת רשות העתיקות בגן לאומי עיר דוד, במימון עמותת אלע"ד.
החפירה בירושלים צילום: רעות וילף, דוברות עיר דוד
עדויות לשריפתה של ירושלים
בחפירה נחשפים שרידי מבנים שקרסו לצידי "דרך עולי הרגל" - רחובה הראשי של ירושלים בתקופת בית שני. בתוך אחד המבנים שנחפרו, התגלו שבבי פחם של קורות עץ שנשרפו במהלך החורבן, שברי כלי אבן מעוטרים שהיו בשימוש תושבי העיר ערב החורבן, משקולת אבן, פלך טוויה, וקערת שחיקה מבזלת. כמו כן, נחשף מטבע מהשנה השנייה למרד הגדול ברומאים, הנושא את הכיתוב "לחירות ציון".
-
עוד באותו נושאבאישון לילה עם כלים חשמליים: זה מה שהתגלה בכפר הפלשתיני
30/06/23 10:08
"נראה בבירור שהמטבע נוקב בכוונה תחילה והחור שבו לא נוצר כתוצאה של בלייה טבעית של החומר". אומר יניב דוד לוי, חוקר בענף המטבעות של רשות העתיקות, לדבריו, "המטבע נוקב בכוונה כדי לאפשר תלייה שלו".
מי היה בעלי המטבע?
בהתייחסו לזהות האדם שענד את המטבע מימי המרד מציע לוי שתי אפשרויות עיקריות: "את זהותו של האדם לו היה שייך המטבע כנראה שלא נדע לעולם, אך שמירת חפצים כמזכרת אינה תופעה חדשה. יש לנו עדויות לכך שמשפחה יהודית שמרה לאורך דורות מטבעות מתקופת החשמונאים ומרד החורבן ומצאה את סופה בימי מרד בר כוכבא במערת מפלט. הטרגדיה שלהם אפשרה לנו למצוא את המטבעות יחד ולהבין שמי שמצא את מותו במרד בר כוכבא ראה במטבעות אלו חשיבות ולקח אותם איתו למסתור" הוא אומר.
"ידועה לנו גם תופעה של חיילים רומיים אשר לקחו איתם מטבעות ממרידות היהודים כמזכרת ונמצאו במספר מחנות צבא ברחבי אירופה. במקרה של המטבע הזה שהתגלה השבוע בירושלים עצמה, נראה שהאפשרות כי המטבע היה בידי יהודי - סבירה יותר".
שבבי עץ מפוחמים. נשרפו במהלך השריפה העזה שהתחוללה בירושלים לפני 2,000 שנה צילום: רעות וילף, דוברות עיר דוד
תמונה אנושית של חיי התושבים שחיו בירושלים רגע לפני החורבן
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות שלמה גרינברג וריקי זלוט הר טוב: "כלי האבן, האופייניים לתקופת בית שני כיוון שאינם מקבלים טומאה, לצד פלך הטוויה שנועד לייצור בגדים, וקערת השחיקה שנועדה לטחינת מזון, כל אלה יחדיו, מציירים תמונה אנושית של חיי התושבים שחיו בירושלים רגע לפני החורבן. לחזור לכאן אחרי 2,000 שנה ולחשוף מחדש את שרידי החורבן של ירושלים במיוחד כשמדובר בחפירה שמתקיימת זמן קצר לפני תשעה באב, זה דבר מרגש מאד שלא ניתן להישאר אליו אדישים".