בשבוע שעבר דיווח צה"ל כי 14 חיילים התאבדו במהלך שנת 2022, לא פחות מתשעה מתוכם באו "באינטראקציה כזו או אחרת" עם קצין בריאות נפש, קב"ן, של הצבא. כנראה שה"אינטראקציה" לא הייתה משמעותית ואפקטיבית בשל העומס הגדול על מערך בריאות הנפש בצה"ל. כך מדווח העיתון "ישראל היום".
-
עוד באותו נושאקצין בכיר במתקפה חריפה נגד אביב כוכבי: מתרברב ופוגע בצבא היבשה
08/01/23 07:57
הקב"נים נאלצים "לנהל סיכונים"
כמה חיילים העידו כי קב"נים מעודדים אותם להמשיך בטיפול פסיכולוגי על חשבונם באזרחות, ואף מציעים להם ליטול תרופות במקום לקבל טיפול נפשי. לזכותו של ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), אלוף מישל ינקו, ייאמר כי הוא מודע לבעיה ומנסה לפתור אותה וכבר הודיע כי בכוונתו לגייס קב"נים נוספים לשירות באמצעות תמריצים ולעקוב מקרוב באמצעות מערכות דיגיטליות אחר הזמן שעובר בין פנייה של חייל לפגישה עם קב"ן לבין קיום אותה פגישה בפועל.
מתגייסים בבקו"ם. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: אבי דישי, פלאש 90
אלא שהקב"נים בצה"ל מדווחים על עומס עבודה חריג ובלתי סביר. גם אם הם עומדים בזמן שנקבע לפגישה עם חייל שמבקש קב"ן – עד כחודש מפניית החייל – בשל מחסור בזמן הם מסבירים שהם מבצעים "ניהול סיכונים", ואם הם מעריכים שמצב החייל איננו חמור מאוד, הם לא מטפלים בו באופן תכוף ושבועי. חיילים לוחמים נאלצים להמתין כיום כשבועיים עד שיפגשו בקב"ן מרגע שביקשו עזרה, חיילים בעורף ימתינו בממוצע כחודש, וחיילים בהכשרות ימתינו כ־3 שבועות.
חיילים מעידים כי קב"נים מפנים אותם לפסיכולוג באזרחות
חיילים, מצידם, מלינים גם על תורים ארוכים מאוד לקב"נים, וגם מציינים כי במקרים רבים, לאחר פגישה ראשונית עם קב"ן, מוצעת להם פגישה של לא יותר מפעם בחודש עם קב"ן (ולכל הדעות לא ניתן לטפל כך באופן רציני), או שמעודדים אותם להיפגש עם פסיכולוג פרטי באזרחות על חשבונם, ובעצם על חשבון הוריהם. בחלק מהמקרים דיווחו חיילים על כך שקב"נים ציינו בפניהם שהם מאוד עמוסים ולפיכך אינם יכולים לטפל בהם, והציעו להם להיפגש עם פסיכיאטר ולהתחיל ליטול תרופות כדי לסייע להם בהתמודדות הנפשית.
קליניקה פרטית | צילום: shutterstock
הקב"נים, מצידם, ממורמרים מאוד גם מתנאי העסקתם. לרוב, הקב"נים בצה"ל הם "חוזרי שירות", כלומר, לאחר השחרור מצה"ל למדו באזרחות פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית, ושבו לשירות צבאי כקב"נים. אלא שעל פי מודל הקבע ה"חדש" (שכבר אינו כל־כך חדש), אם בגיל 35 הם אינם מקודמים לדרגת סא"ל, על צה"ל לשחררם לאלתר משירות צבאי, ולא לאפשר להם לשרת עד גיל פרישה, וזאת גם אם קיים מחסור בקב"נים ויש קושי לגייס קב"נים לשירות צבאי.
"עושים לילות כימים במטרה להעניק סביבת שירות תומכת ובריאה לכלל המשרתים"
לא ברור כיצד בעידן של עומס כה חריג על מערך בריאות הנפש בצה"ל, כאשר רבים מהחיילים המתגייסים לצבא סובלים מבעיות כאלה ואחרות בשל השפעות סגרי הקורונה, מתכוון צה"ל להמשיך ולהחזיק במערך בריאות הנפש כאשר מצד אחד העומס על הקב"נים הוא בלתי סביר, ומצד שני, בשל מודל הקבע שנכפה על צה"ל, הצבא מפטר את אלו שהסכימו לשוב לשירות ולעבוד בתנאים לא פשוטים.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מתייחס במלוא הרצינות לתופעת האובדנות ומשקיע משאבים רבים במיגורה. מפקדי היחידות, בשיתוף גורמי בריאות הנפש וגורמי כוח האדם, עושים לילות כימים במטרה להעניק סביבת שירות תומכת ובריאה לכלל המשרתים ולצמצם את היקף התופעה. השפעות מגיפת הקורונה, החלו להיחקר עם פרוץ המגיפה וחיל הרפואה ממשיך לעקוב אחריהן. אין אפשרות לקשור בבירור בין המקרים המצערים שאירעו בשנה האחרונה לבין המגיפה או השפעותיה.
"אט"ל וחיל הרפואה מובילים בשנים האחרונות מספר מהלכים לשיפור זמינותם של גורמי בריאות הנפש ולהגדלת היצע התורים. בין היתר, אומצה במסגרת 'רפואה בשבילך' תפיסת הפעלה מרחבית, התורמת לוויסות העומסים, וכן הכשרות ייעודיות למפקדים צעירים. לראשונה זה עשרות שנים, תוקננו במסגרת 'רפואה בשבילך' 18 תקני קב"נים נוספים, שיגויסו וייפרסו בהתאם לעומסים בצה"ל. בהיבטי גיוס חוזרי שירות, מתמודד צה"ל עם המצוקה הלאומית הקיימת בשוק העובדים הסוציאליים. חיל הרפואה פועל לשיפור תנאי השירות של הקב"נים ומציע תוכניות שירות והכשרות מקצועיות, אשר הופכות את תנאי ההעסקה בצה"ל לאטרקטיביים יותר".