"היי, אני מדריכה בתנועת הנוער 'עזרא', אני רוצה לעשות לחניכות שלי ערב עם פעולה שווה ממש. לצורך הפעולה, הן יצטרכו לחפש סוכריה בתוך קמח. האם מותר לי לעשות זאת או שבגלל שאחרי זה אי אפשר לאכול/ לעשות מקמח כלום זה בל תשחית?".
הרב צבי יניר השיב תשובה קצרה והחלטית: "אכן את צודקת, זה בעייתי ואסור".
נציין כי איסור "בל תשחית" נלמד מפרק כ' בספר דברים: ”כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ, וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ”. הראשונים נחלקו האם השחתת חפצים שאינם עצים היא מדאורייתא או מדרבנן.
בספר החינוך נכתב טעם המצווה: "שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהידבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כוחם