בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (א') כי הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים של הרב ברוך אבוחצירא (ה"באבא ברוך") ובנו הרב יהודה אבוחצירא מפעילותם הרבנית, חייבות בתשלום מס הכנסה. בנוסף, כיוון שהשניים לא ניהלו פנקסי חשבונות כמתחייב על פי חוק הטיל ביהמ"ש על הרבנים את הקנסות הקבועים בחוק וכן חייב אותם בהוצאות משפט בגובה של 300,000 ₪.
השניים משתייכים לשושלת רבנים ידועה - ה"באבא ברוך" הוא בנו של הרב ישראל אבוחצירא ז"ל, ה"באבא סאלי" - ומנהיגים חצרות גדולות אליהן מגיעים אלפי אנשים. הם ערערו על החלטת פקיד השומה לחייבם במס על הכנסות החצרות ובין היתר כפרו בטענת פקיד השומה כי כספים שהופקדו בחשבונות הבנק שלהם הם הכנסות ממשלח יד החייב במס.
צילום: יח"צ
הרבנים: מקורם של הכספים במתנות ולצורכי תרומות
לטענת הרבנים, הכספים שהופקדו בשנים אלה בחשבונות הבנקים שלהם מקורם במתנות אישיות, בהילולות שהמערערים ערכו, מכספים שלגביהם הם שימשו רק כ"צינור" להעברת תרומות לעמותות שונות, ממכירת תשמישי קדושה שהיו שייכים ל"באבא סאלי" וכן מתרומות של אנשים אשר תרמו "כאוות נפשם" עת פנו בבקשה לברכת הרב ברוך אבוחצירא, לקבלת ייעוץ או בבקשה לשהות בנוכחותו. הרב ברוך אבוחצירא ערער על שומות בגין השנים 2003-2011 ובנו הרב יהודה ערער על שומות המס בגין השנים 2005-2011.
היחידה הראצית לשומה: לאורך השנים צברו הכנסות של 59 מיליון ש"ח
היחידה הארצית לשומה, באמצעות עו"ד שירה ויזל גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), טענה כי ההפקדות בחשבונות הבנק, שלאורך השנים הרלבנטיות הצטברו לסכום של כ-59 מיליון ₪, התקבלו במסגרת מתן שירותי דת על ידי הרב ברוך אבוחצירא והינן הכנסה מעסק, ולכן יש למסותן. עוד נטען כי המערערים כלל אינם מקיימים תיעוד על התקבולים המתקבלים על ידיהם וכי השומות שהוצאו מתבססות על הפקדות בחשבונות הבנק של המערערים, לאחר גריעת הסכומים שהועברו לעמותות, שגם אותן מפעילה משפחת אבוחצירא.
מתחם קברו של הבבא סאלי צילום: פלאש 90
בהילולה המתקיימת פעם בשנה בפריז נאספות תרומות בגובה של מאות אלפי שקלים
במסגרת החלטתו ציין בית המשפט, כי במהלך חקירותיו אישר הרב ברוך אבוחצירא כי הוא מקיים קבלת קהל באופן מסודר מספר פעמים בשבוע, כי הוא משתתף באירועים ומקיים הילולות במועדים כאלה ואחרים. בין היתר הודה הרב כי בהילולה המתקיימת פעם בשנה בפריז נאספות תרומות בגובה של מאות אלפי שקלים. בנוסף לכך אישר הרב כי ישנם גורמים המעבירים לו ולעמותות כספים באופן קבוע וכי הוא נעזר במערך עובדים ועוזרים.
לאור הראיות שהוצגו קבע בית המשפט כי בעבור פעילותו קיבל הרב ברוך תקבולים בסך של מיליוני שקלים בשנה, ועשרות מיליוני שקלים במהלך השנים החייבים במס: "גובה הסכומים תדירות ההעברות והמערכת הענפה אשר אפשרה את המפגשים עם הרב, מלמדים שמדובר בפעילות העולה כדי עסק ואו משלח יד הנובעת ממעמדו והכשרתו של הרב, מכישוריו האישיים והמוניטין שלו, לרבות ייחוסו המשפחתי".
ביהמ"ש קבע כי הכספים חייבים במס ובנוסף קנס את השניים שלא ניהלו פנקסי חשבונות
"לפיכך, לצרכי מס יש לראות בתקבולים שהתקבלו על רקע פעילותו ומעמדו של הרב כהכנסה מעסק יד או משלח יד. כבר נקבע כי מה שמכונה מתנות אינו מתנה בראי דיני המס כשאר מדובר בסכומים המועברים למקבל "המתנה" בשל תוארו או העמדה או המשרה בה הוא מחזיק. תקבולים אילו ניתנים בשל תפקידו של מקבלם ומשכך תפקידו כישוריו משרתו או מעמדו הם המקור להכנסות אלו. קל וחומר כאשר יש מנגנון עסקי המטפל בכך או כאשר מדובר בסכומים ניכרים החורגים ממתנה הניתנת ברגיל כאשר אין מדובר באדם במעמד או משרה שכזו".