האיום האחרון שהשמיע החמאס, לפיו אם מדינת ישראל תחסל את מנהיג חמאס בעזה, הארכי-רוצח יחיא סינוואר, עשרות אלפי טילים יפלו במרכז הארץ, גורם לרבים בצמרת הביטחונית, ולא בפעם הראשונה, להיות מורתעים ממהלך שכזה.
נשאלת השאלה כיצד מתייחסת ההלכה לאפשרות חיסול של סינוואר, מתוך הנחה שסיכול מסוג זה צפוי להוביל למתקפת טילים חסרת תקדים עם הסתברות גבוהה לפגיעה בחיי אדם?
יש להתכונן צבאית ולתקוף בתנאים הנוחים לנו
ראשית, יש להבהיר שהשיקול 'פיקוח נפש' כלל אינו רלוונטי במקרים שכאלה כפי שמציין הרב קוק בשו"ת משפט כהן, שהרי כל יציאה למלחמה היא בבחינת פיקוח נפש ביחס לאדם הפרטי, ולמרות זאת ישנן מלחמות מצווה, ואף מלחמות רשות בהן מחויב כל אדם להירתם למאמץ הלאומי. ובנקודה זו חשוב לחדד למען הסר ספק: עד היום כלל מלחמות ישראל היו מלחמות מצווה: מלחמות לכיבוש הארץ, והגנה על יהודים המותקפים בידי צרים.
כמובן, שמבחינה הלכתית, יש להתכונן צבאית ולתקוף בתנאים הנוחים לנו (ברכות ד:), ובשום אופן לא להמתין ולהיגרר לתנאי הפתיחה הנוחים לאויב, כי כל זמן שאנו נמצאים בעמדת תגובה, אין שום ערובה לכך שלא נופתע, דוגמת מלחמת יום הכיפורים.
אדרבה, אם נגייס את שיקולי 'פיקוח נפש', אנו נדרשים לצאת למכת מנע, בכל מצב שבו המלחמה היא בלתי נמנעת. המתנה לזמן אחר, מחלישה אותנו מורלית, פוגעת קשות בהרתעה ונותנת לאויב חלון זמן להתעצמות צבאית, שבסופו של יום עשויה לעלות לנו בחללים רבים יותר. אלה אינן ספקולציות, אלא המציאות אותה חווינו מקום המדינה, ואותן חוו גם בעלות הברית מול היטלר יימח שמו.
בשום אופן אסור לנו להתרגש ממומחי ביטחון חסרי אמונה ובעלי אג'נדה מובהקת החוששים מכך. אלו אותם מומחים שהצהירו שהנסיגה מלבנון, הסכמי אוסלו, ההתנתקות מעזה או הסכם גרעין טובים לישראל מבחינה ביטחונית.
הפחד מהאויב מראה שלא נותר הרבה מהעצמאות שלנו
עם זאת, חדלי האישים בצמרת המדינה והביטחון אינם מסוגלים להתמודד אף עם טרוריסטים מבית, כפי שקרה בשומר החומות, וכיצד יוציאו לפועל מהלך שכזה? גם עכשיו מחבלים מסתובבים עם רובי סער בריש גלי, יורים בתוך הערים, ואין דין ואין דיין.
ביום העצמאות האחרון חזינו במטס מרהיב ועם זאת מגוחך בהתחשב בעובדה שקברניטי המדינה וצה"ל רועדים מפחד משני ארגוני טרור נטולי חיל אוויר – חיזבאללה וחמאס; ארגונים שנהנים מעצם היותם ארגוני טרור, ובשל כך מדינת ישראל מנסה לפגוע בהם באופן כירורגי, ללא דרישת כניעה ותשלום פיצויים; ומאידך, הם שולטים בשטח, נהנים מתמיכה ציבורית רחבה ונחשבים בעיני עמם כנציגים רשמיים בהנהגה הלאומית הלבנונית והעזתית.
הפחד מהאויב מראה שלא נותר הרבה מהעצמאות שלנו. הגיע הזמן לאזור אומץ, ולעשות את מה שצריך לעשות. ללא שיקולים של פחד מהאויב או מהעולם. מלאנו יותר מידי שקי חללים, כשפעלנו כתוצאה מפחד. ההיסטוריה מלמדת שכאשר איננו פוחדים, אויבינו פוחדים.
הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני מבית ישיבת אור וישועה בחיפה
הרב חננאל זייני צילום: אריאל מינקוב