נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, ראש הממשלה, מר נפתלי בנט ורעייתו גילת, שר הביטחון, רב-אלוף במיל׳ בני גנץ, מצטיינים, מכובדיי כולם.
מדינת ישראל חוגגת עצמאות ומציינת שורה ארוכה של הישגים, בכל תחומי החיים, חלקם יוצאי דופן בקנה מידה עולמי. מדדים רבים מעידים על כך. זהו הישג מרשים למדינה צעירה, והוא מרשים כפליים כשמדובר במדינה שמתמודדת עם אויבים רבים, ואיומים בטחוניים במספר זירות. למערכת הביטחון ולצה״ל יש חלק מרכזי בהצלחה ובהגנה, והם שמאפשרים התפתחות וצמיחה. מאחורי המילה הגנה עומד צבא שלם, המגן לאורך הגבולות, יוצא מהגבולות על בסיס שבועי כדי לחשוף ולהשמיד אויב, ומותח את גבולות המחשבה כדי לבנות צבא מודרני שיהיה מותאם להווה ולעתיד. אלו המשימות שבהן אנו מרוכזים, ואליהן אנחנו מתמסרים.
אבל הכול אנשים. מאחורי המילה צבא ומאחורי המילה ׳אנחנו׳ עומדים עשרות אלפי חיילים ומפקדים. ׳אנחנו׳ זה הצופים בגבולות, לרוב הצופות, אלו שמסיירים ואורבים בכל הגזרות, אלו שמבצעים מעצרים, אלו שחוקרים ויוצרים מודיעין, שתוקפים מהאוויר, מהים או בקרקע, שמתאמים את הפעילות בחמ״לים, שמתכננים, שמפתחים אמל״ח, מתחזקים אותו ודואגים לעורף וללוגיסטיקה. ׳אנחנו׳ זה צבא של אנשים, אנשים מסורים ומקצועיים, ובינהם גם אתם, המצטיינים. מבלי לשים לב הפכתם לסמן קדמי ומצפן אנושי עבור היחידה. הרצינות, הדייקנות והנכונות שלכם גורמת לכם להיות מודל לחיקוי, והיא מושכת את כל היחידה קדימה. כל מצטיין עושה זאת בדרכו, אבל לכולם מחנה משותף רחב: מחויבות ומסירות, מקצועיות ושאיפה למצויינות, וגישה בסיסית של הזדהות ומעורבות.
טקס החיילים המצטיינים בבית הנשיא צילום: Yonatan Sindel/Flash90
הערכתי הרבה לכם. הניסיון מלמד, שהצטיינות איננה עניין רגעי, אלא משקפת תכונה עמוקה ומבוססת, שתפלס לכם דרך בהמשך חייכם. אני מצדיע לכם ומאחל לכם המשך הצלחה. הורים יקרים, יש לכם חלק משמעותי בהצטיינות. היא שיקוף של רוח הבית והיא פרי החינוך מבית. תודה לכם, וגם אתם לפיכך, שותפים להגנה על הבית.
ואם הזכרתי את הבית, אני מבקש לציין בפניך כבוד הנשיא, בפניך ובפני כל אזרחי המדינה, קבוצת מצטיינים נוספת. הם לא יגיעו לכאן לעולם, אבל הם מצטיינים, רובן הגדול מצטיינות. זאת קבוצה גדולה, שקטה, שסמויה מן העין ומן התודעה. אלו הן בנות הזוג ובני הזוג של מפקדי צה״ל. המפקדים משרתים בתפקידים מגוונים, בחזית ובעורף, בשטח ובמשרד והם עובדים מסביב לשעון, בשעות לא שעות, וללא ספירת שעות. הם מוקפצים מהבית למשימות ונשארים שבתות. כאלו הם חייהם של המשרתים בקבע. שרבים מהם נעדרים מהבית כמעט כדרך קבע. אלו הם אנשים מיוחדים שבחרו בחיים מיוחדים, אבל הם מצליחים לבצע את תפקידם רק בזכות בנות ובני הזוג שלהם.
בנות הזוג הפכו לשותפות, שותפות מתוך בחירה אשר מתמודדות ובוחרות בייעוד הזה בכל יום מחדש: הן מתמודדות ובוחרות שהן מכינות לבדן את הילדים בבוקר, שהן מקבלות באמצע היום טלפון מהגננת ויודעות שרק הן יכולות לעזוב הכל ולהגיע, וכשבעבודה צריך להסביר שאין מי שיכול להישאר עם הילד החולה מלבדן. הן מתמודדות ובוחרות כשהן רואות את החברות בערבים עומדות בחלון המטבח עם הבעל, והן שחזרו לבית ללא בן זוג, צריכות לדאוג לשיעורים, למקלחות, לארוחות הערב ולנושאים נוספים. הן מתמודדות ומתנהלות עם חוסר הוודאות הקבוע, וחוסר היכולת לתכנן דבר, כשעליהן מוטלת האחריות היומיומית לתיאומים וסידורים. אורח חיים זה כופה על רבות מהן לעבור דירה, ולעזוב מקום עבודה וסביבת מגורים, ילד עם הילדים, בעקבות תפקיד חדש של בן הזוג וכל זה בפעם החמישית.
אצל בנות הזוג שנשואות למפקדים קרביים צפות שאלות קשות עוד יותר - האם היעדרותו של הבעל כדרך חיים שווה את המחיר, והאם סיכון החיים של היקר להן מכל מוצדק. והן בוחרות למרות שמעת לעת הן חשות כפיות טובה בעקבות ביקורת שלוחת רסן ולא מבוססת, ביקורת מפי אנשים שבעצמם לא היו מוכנים לאמץ אורח חיים הכרוך במחיר משפחתי כבד כל כך ובסכנת חיים. והן בוחרות פעם אחר פעם גם כשבן הזוג החמיץ בפעם האחרונה את לידת הבת, או את יום ההולדת של הבן, וגם כשהן יודעות שהשנים היפות של התפתחות הילדים ושלהן חולפות מבלי שבן הזוג לידן. אבל הן בוחרות - כי הן יודעות שזה חשוב, שזה עניין של ייעוד ומשמעות, שזה מלא וממלא בסיפוק אישי והגשמה עצמית, ושזו דוגמה אישית וערכית.
בנות הזוג היקרות, אתן שותפות שקטות אבל שותפות מלאות. אין לכן מדים אבל אתן חלק מצה״ל, ולמרות שאין לכן דרגות, מבחינתנו אתן בדרגה בכירה ביותר ואתן קבוצה של מצטיינות. מפקדי צה״ל לא היו יכולים להתמקד במשימתם ללא הגיבוי והשותפות שלכן, והשותפות שלכן היא חלק מההגנה והביטחון שצה״ל מקנה לתושבי המדינה. אני מעריך אתכן ואתכם בני הזוג מאוד, ומבטיח לכן דבר נוסף, שילך ויתבהר לכן במרחק הזמן והשנים, אתן ובני הזוג, אתם ובנות הזוג, חיים חיים של משמעות וחיים של טעם ומהות. אני מצדיע לכן ומאמין שכל העם מצדיע לכן.