ממשלת ישראל החליטה הערב (ד') לראשונה מאז פרוץ הקורונה לפני כשנתיים, על מעבר ממצב חירום בשל הקורונה ל"מצב בריאותי מיוחד". את המהלך יזם יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת גלעד קריב. תוקף ההכרזה שתגיע לאישור ועדת החוקה יהיה שלושה חודשים מה-2.3 ועד ה-2.6.
-
עוד באותו נושאפרופסור נחמן אש מודה: "לעומסים בבתי החולים היה מחיר בחיי אדם"
22/02/22 13:49
"סיום מצב החירום הוא בשורה חשובה לאזרחי ישראל ולדמוקרטיה הישראלית", אמר יו"ר הוועדה קריב. "ההבחנה בין מצב חירום למצב בריאותי מיוחד עמדה במרכז הדיונים של ועדת החוקה לתקן את חוק הקורונה והיא עוגנה בחוק ביוזמת הוועדה".
קריב הוסיף כי המעבר בין שני המצבים ישקם את הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הממשלה, ויחזיר את הדמוקרטיה הישראלית לשגרת ההתנהלות הנדרשת. "לממשלה תיוותר היכולת להגיב במהירות וביעילות לכל התפתחות ואיום חדשים, אך ארגז הכלים שהממשלה תפעיל יהיה מידתי ומותאם בקפדנות למצב התחלואה".
סגר, ארכיון | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"מצב בריאותי מיוחד" - הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה- התקנות יובאו לוועדה 6 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש.
"מצב החירום בשל נגיף הקורונה" - הפיקוח הפרלמנטרי דומה לזה המקובל כיום כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יכולות להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שנתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות.
עם זאת, כמו בחוק המקורי, הממשלה יכולה להתקין תקנות שייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר גם ללא אישור הוועדה של הכנסת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות של דחיפות והממשלה שוכנעה מנימוקי משרד הבריאות כי הכניסה לתוקף דרושה למניעת הדבקה בקורונה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון.
נציין כי במצב בריאותי מיוחד, אותו יזם כאמור קריב, לא תוכל הממשלה להתקין תקנות סגר, תקנות החלות במדינה כולה וקובעות למשל סגירת אולמות אירועים, מסעדות, חנויות ועוד. כמו כן, לא תוכל להתקין תקנות הגבלת נוסעים ברכב או הגבלת התקהלות במרחב הפרטי או הציבורי של פחות מ-50 אנשים במבנה ו-300 בשטח פתוח.
ההכרזה על מצב בריאות מיוחד תעמוד בתוקפה עד שלושה חודשים, והתקנות יעמדו בתוקפן לתקופה של עד 42 ימים ותקנות הנוגעות להגבלת כניסה או יציאה מישראל - עד 28 ימים.