השפה הארמית אמנם מזוהה עם היהדות בגלל הגמרא וכתבי קודש שונים שנכתבו בארמית, אך לאקדמיה ללשון חשוב להזכיר - אנחנו מדברים וכותבים בעברית - יש מילים בעברית שרבים מאתנו טועים וכותבים אותן עם שגיאת כתיב שמקורה בארמית.
בפוסט באינסטגרם מסבירה האקדמיה ללשון מדוע יש מילים בעברית שמסתיימים באות א' כאשר ברוב הפעמים האות מוצמדת לסוף המילה כסיומת - לדוגמא (קלטתם מה עשינו פה?) קופסא, טבלא, וסיסמא.
באקדמיה מסבירים שכמה שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא הסתננו אל השפה העברית, וזה קרה בגלל שלרבים מאיתנו זה נתפס כמו צליל הסיום לשמות ממין נקבה. אך לא כך נכון לכתוב אותן בעברית.
לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a
"הסיומת הארמית ־ָא היא במקורה תווית יידוע (מקבילה לה"א הידיעה בעברית): כך למשל מַלְכָּא פירושו הַמֶּלֶךְ, ועָלְמָא – הָעוֹלָם.
"שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. כך הם קופסא, גרסא, טבלא, דוגמא. שמות אלו נוהגים בנטיית היחיד בדיוק כמקביליהם העבריים בעלי הסיומת ־ָה, ובאה בהם תי"ו הנקבה: עסקת טיעון, סדנת יצירה, גרסתי, גרסתך וכיו"ב. לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a, כלומר: סיסמה ולא סיסמא, דוגמה ולא דוגמא, קופסה ולא קופסא. כך גם המילים עסקה, כורסה, עובדה, פסקה, סדנה, גרסה, טבלה ועוד. "
אז שננו לכם: כתבו סיסמה ולא סיסמא, דוגמה ולא דוגמא, קופסה ולא קופסא וכן הלאה.