7 שנים אחרי דליפת הנפט: כתבי אישום נגד ארבעה בכירים בקצא"א

בדצמבר 2014 אירע אחד מהאסונות האקולוגיים המשמעותיים דלפו כחמש מיליון ליטרים של נפט גולמי בשמורת עברונה בדרום הארץ. כ-144 דונם נפגעו ועלויות הנזקים הוערכו ביותר מ-100 מיליון שקל. כעת הוגשו כתבי אישום נגד החברה והבכירים

ישי אלמקייס ישי אלמקייס, חדשות כיפה 02/11/21 14:27 כז בחשון התשפב

7 שנים אחרי דליפת הנפט: כתבי אישום נגד ארבעה בכירים בקצא"א
האסון דליפת הנפט בעברונה,, צילום: רשות הטבע והגנים

שבע שנים אחרי אחד האסונות האקולוגיים שאירעו אי פעם בישראל, פרקליטות המדינה הגישה היו (ג') לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד חברת קצא"א וארבעה בעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה, בגין אחריותם לאירוע דליפת נפט בשמורת עברונה וזיהום שנגרם כתוצאה מכך.

על פי  כתב האישום, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה - סמנכ"לי ביצוע והנדסה, שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה - ארתור וייס ומנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א חיים בר סלע, נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים אשר גרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה. 

סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקלים. התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. במסגרת זו, הוקם צוות חקירה מיוחד ביחידה שערך פעולות חקירה משמעותיות אשר שפכו אור על נסיבות האירוע.

מכתב האישום עולה כי בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון- אילת , אשר משמש להובלת נפט גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה. לצורך כך, נדרשה קצא"א לבצע עבודות של הסטת הצינור והנמכתו. כחלק מהפרויקט, תוכננה הנחת מקטע צינור חדש, שאורכו כ-800 מטרים, במרחק של כ-6 מטרים מערבה לקו הקיים, וחיבורו לצינור הקיים.

נזק של יותר מ-100 מיליון שקלים,

נזק של יותר מ-100 מיליון שקלים, צילום: רשות הטבע והגנים

במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ- 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית נזקים רבים. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. 

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עדי דמתי-שגיא, הגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי, בהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בקצא"א. האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו, נגרמו על פי כתב האישום, עקב מעשיהם ומחדליהם של הנאשמים, כל אחד לפי חלקו. 

כתב האישום, אשר הוגש לאחר הליך שימוע שהתקיים במחלקה להנחיית התובעים, מייחס לנאשמים ביצוע עבירות סביבתיות לפי חוק המים, חוק למניעת מפגעים וחוק שמירת הניקיון.

במסגרת הסכם הפשרה, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הוטל על קצא"א, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים. זאת בעיקר בשל הפגיעה בשמורת עברונה ובסביבתה, ובשל הנזק שנגרם לציבור עקב מניעת ההנאה מהשמורה נוכח הפגיעה בסביבה הטבעית ובשירותי המערכת האקולוגית שסיפקה השמורה.