כ-150 ממצאים עתיקים ובהם גם אבן נדירה מתקופת בית המקדש השני, המציגה תיאורים של בית המקדש מהימים שבהם עמד על תילו בירושלים, מוצגים בתערוכה חדשה - "שביל הסנהדרין – מורשת והנחלה בגליל", שהקימה רשות העתיקות במוזיאון בית יגאל אלון שבגינוסר, במימון משרד ירושלים ומורשת.
מאז שנתגלתה האבן בחפירות רשות העתיקות בשנת 2009 במגדל שליד הכנרת, היא הייתה מצויה במחקר, וניתן היה להתרשם מהעתק שלה, המוצג באתר מגדל. כעת, לראשונה, מוצגת בישראל האבן המקורית. להערכת חוקרים, שימשה "האבן ממגדל", שנחשפה במרכזו של בית כנסת מתק' בית שני, כרהיט הקשור בקריאה בתורה. יש הרואים באבן תיאור נאמן למציאות של בית המקדש ושל הכלים ששימשו בפולחן – אשר נעשו על ידי אומן שראה את בית המקדש בעיניו.
האבן ממגדל | צילום: יעל יולוביץ
הממצאים בתערוכה, שרבים מהם מוצגים לראשונה, משקפים את פריחת יישובי הגליל בתקופה הרומית והביזנטית - תקופת המשנה והתלמוד - לאחר נדידת הסנהדרין – הלא היא ההנהגה היהודית העליונה, מירושלים ומיבנה לצפון.
בתערוכה מוצגים פריטים מעוטרים בסמלים יהודיים דוגמת מנורת שבעת הקנים, כתובות עתיקות בעברית ובארמית הנושאות את המילים 'שלום', 'שבת', ושמות חכמים כמו שמעון, יעקב והושעיה.
נר שמן הנושא את דגם מנורת שבעת הקנים | צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
אחד הממצאים המיוחדים המוצגים בתערוכה, הוא מטמון מטבעות כסף וברונזה מואדי חמאם, מימיו של הקיסר אדריאנוס, שנמצא במבנה שנשרף, ומהווה עדות מצמררת לימי מרד בר כוכבא בגליל. מטבע אחר המוצג בתערוכה הוא מטבע זהב נדיר, של קיסר האמפריה הביזנטית תיאודוסיוס השני, אשר נמצא באקראי על ידי נערים שטיילו בשביל הסנהדרין.
הקיסר תיאודוסיוס היה אחראי לביטול מוסד הנשיאות היהודי, אשר הוביל, בסופו של דבר, למעבר של מרכז היישוב היהודי מהגליל לבבל. לצד ממצאים אלה, מוצג גם קמע נגד עין הרע, אותו חשפה לפני כ-40 שנה תושבת מושב ארבל בקרבת בית הכנסת העתיק ביישוב. קרוב משפחתה מסר לאחרונה את המטבע לאוצרות המדינה וכעת הוא מוצג לציבור הרחב, שיכול להנות ממנו.
העתיקות בבית אלון | צילום: עינת עמבר ערמון
אזור אחר בתערוכה מציג ממצאים קדומים מחמשת האתרים המרכזיים אליהם נדדה הסנהדרין: אושה, שפרעם, בית שערים, ציפורי וטבריה. בין השאר, מוצגים מטמון מטבעות זהב, פסלוני ברונזה וחרס, כלי טיפוח ותכשיטים. כל אלה, מייצגים את התרבויות המגוונות שיישבו בגליל, והם מאפשרים מפגש בלתי אמצעי עם האנשים שחיו בו לאורך התקופות – על הכלים והחפצים ששימשו אותם ביום יום, לצד היבטים אחרים בחייהם, כגון התעשיות והמלאכות, המסחר והכלכלה, והדת והפולחן – אלו, מהווים דרישת שלום מתושבי הגליל לאורך הדורות.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "התערוכה ייחודית לא רק בשל הממצאים המרתקים המוצגים בה, אלא גם משום שהיא מספקת הצצה ל"מאחורי הקלעים" של חשיפתם. התצוגה מראה את האנשים שמצאו את הממצאים המוצגים, אם בחפירה, ואם בפעילות המגוונת, העומדת מאחורי יצירת השביל. בכך, התערוכה פותחת צוהר לעבודה החינוכית רחבת ההיקף של רשות העתיקות, המבקשת לקרב את הציבור לעברו. הביקור בתערוכה וההליכה בשביל הסנהדרין משלימים זה את זה כתנועה בנתיב דו-סיטרי, שמאפשר מסע בזמן אל ההיסטוריה והמורשת של כולנו."
התערוכה, אותה אצרה ד"ר עינת עמבר ערמון מרשות העתיקות, נחנכה ביום חמישי האחרון, במוזיאון בית יגאל אלון שבגינוסר, במסגרת יום אלון לזכרו ומורשתו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, במעמד השרה לשוויון חברתי, ח"כ מרב כהן, מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, מנהל אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, נתנאל מזא"ה, וערן שוורץ, מנכ"ל בית יגאל אלון.
כלי אבן בתהליך ההכנה | צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות
פמוט, חלק ממטמון בטבריה | צילום: אדר ענקי, בית יגאל אלון
בעקבות הממצאים החשובים אומר מנכ״ל משרד ירושלים ומורשת, נתנאל איזק "אתר המורשת ״שביל הסנהדרין״ הוא אתר משמעותי מאוד במורשת הלאומית. שביל הסנהדרין מצליח לחבר את עם ישראל על כל גווניו, צעירים ומבוגרים, למקום בו נחתמה המשנה ונחתם התלמוד הבבלי. אני מברך את כלל הגופים שפעלו יחד עם המשרד לפיתוח השביל והנגשתו לציבור הרחב״.