עם כניסתה של שנת השמיטה, החלו להתפרסם ברחבי הארץ מודעות מטעם המועצות הדתיות המסבירות לציבור הרחב היכן ניתן לקנות ירקות ופירות מ'יבול נכרי', תוך שהן מגדירות זאת כ"שמיטה לחומרא", משמע, קיום המצווה בצורה המהודרת והמחמירה ביותר. כעת פנתה תנועת "נאמני תורה ועבודה" לשר מתן כהנא הממונה על המועצות הדתיות בדרישה להפסיק את השימוש במונח זה.
בתנועת נת"ע אומרים כי, "אדם רשאי לחשוש מהפתרון של 'אוצר בית דין', לא לסמוך על 'היתר מכירה', ולצרוך בשל כך 'יבול נכרי'. ואולם, להגדיר גישה זו כקיום מצוות שמיטה לחומרא, אינו אלא דבר שרחוק הן מפשטי המקראות העוסקים בשמיטה, הן מהפסיקה המקובלת, והן מן המוסר החברתי".
"שמיטה לחומרא" גם בנתניה, צילום: מועצה דתית נתניה
במכתב שנשלח לשר לשירותי דת, הראשון לציון הרב יצחק יוסף ומנכ"ל הרבנות הראשית צויינה תמיכתם של פוסקים רבים ב"היתר המכירה", כולל הראי"ה קוק והרב עובדיה יוסף: "מדוע אפוא ייגרע כוחו של פתרון זה ביחס ליבול נכרי? מדוע לזרוע רושם בציבור, כאילו מי שסומך על היתר מכירה, עושה דבר שאינו מהודר מספיק מבחינה הלכתית?", תוהים בנאמני תורה ועבודה.
בנוסף לטיעון זה, בנת"ע אומרים כי, "השימוש ב'יבול נכרי' משמעו הפחתת השימוש בחקלאות הישראלית, שגם כך סובלת לא מעט מבעיות כלכליות. היתר המכירה תוקן בדיוק בשביל כך – כדי לחזק את החקלאות הישראלית, כך שלא תינזק משמירת השמיטה". הרב עידו פכטר שחתום על המכתב טוען כי, "'המחמיר' כביכול בשימוש ביבול נכרי בשמיטה סובר אולי שבכך הוא פותר לעצמו ספקות הלכתיים, אך למעשה הוא פוגע בכך במאות חקלאים ישראליים המיישבים את ארץ ישראל וזקוקים נואשות לפרנסה ולשוק שיצרוך את מרכולתם. בנוסף לכך, קיים חשש רציני, שאותו יבול נכרי שהוא צורך, מגיע מחקלאים שאינם "אוהבי ישראל" בלשון המעטה ובכך אותו אדם מחזק את אויבי המדינה. גישה זו בוודאי אינה שמיטה לחומרא. היא פוגעת במישרין בחקלאי ישראל ומחלישה את אחיזתנו בארץ".
פוסקים רבים תמכו בהיתר מכירה ולא ביבול נכרי, צילום: מועצה דתית פתח תקווה
תנועת נאמני תורה ועבודה ציינו במכתב כי הם "פונים על מנת לדרוש מהמועצות הדתיות להפסיק ליצור את הרושם כאילו צריכת יבול נכרי היא 'שמיטה לחומרא'. ניתן לקבל כי תפקידן של המועצות הדתית היא להורות לציבור היכן ניתן לרכוש כל אחת מהתוצרות הללו, אולם באופן המשאיר את ההחלטה מה נחשב חומרא ומה קולא - בידיו של הקונה, בהתאם לפסיקת רבותיו".
בתנועה הדגישו כי כן ראוי לציין את המונחים ההלכתיים כמו "יבול נכרי", "היתר מכירה", "אוצר הארץ", "מצעים מנותקים" וכדומה, ללא נקיטת המונח "חומרא".