מה אתם יודעים על צום גדליה ולמה הוא רלוונטי מאוד גם לנו

צום גדליה המכונה גם ה"צום השביעי", חל בג' בתשרי לציון רצח גדליה בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה וביטול השלטון היהודי בתקופת בית ראשון. הוא נחשב לאחד מארבעת צומות החורבן, ומתאר את השלב האחרון של גלות שארית הפליטה שנשארה בארץ לאחר חורבן הבית הראשון. שתי גישות בתאריך הרצח: יש הסוברים שהרצח בוצע בראש השנה והצום נדחה ליום ג' בתשרי, ויש הסוברים ממש ביום ג' בתשרי.

בניגוד לצומות "קלים" אחרים, צום גדליה מביא איתו תחושת רלוונטיות גדולה גם בימינו אנו, מי נבין למה. הסיפור של הצום מופיע בקצרה בספר מלכים ב' פרק כה, פס' כ"ב-כ"ה, ובאריכות בספר ירמיה פרקים מ'-מ"א. גדליה, נצר למשפחה חשובה בממלכת יהודה של ימי בית ראשון, נשאר בארץ אחרי שהבבלים החריבו את ירושלים והגלו רבים מבניה ומונה על ידם לנציב האחראי על הנשארים בארץ.

צום גדליה מוזכר גם בדברי זכריה הנביא שהתנבא לעולי בבל לאחר חורבן הבית: "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ". גם התלמוד ירושלמי במסכת תענית מונה את צום גדליה כאחד מצומות החורבן: "...צום השביעי - זה ג' בתשרי, יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם".

הרמב"ם קבע על בסיס נבואתו של זכריה כי צום גדליה, יחד עם שאר צומות החורבן, עתיד להפוך ליום טוב לעתיד לבוא: "כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ, עֲתִידִים לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא עוֹד, אֵלָא שְׁהֶם עֲתִידִים לִהְיוֹת יָמִים טוֹבִים וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה" (רמב"ם הלכות תעניות פרק ה', י"ט).

עם מינויו לנציב על שארית הפליטה שנשארה בארץ, גדליה מבטיח לנשארים בארץ וליהודים שנמלטו לארצות השכנות כי יוכלו לחיות בביטחון: "וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן, וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר, אַל-תִּירְאוּ, מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים; שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם". קריאתו של גדליה נפלה על אוזניים קשובות והעם התעודד מהשלטון היהודי שקם שוב בארץ: "וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד".

לאחר שנודע דבר מינויו,  הגיעו אל גדליה יוחנן בן קורח ראש הצבא היהודי שנשאר ושרי החיילים שאיתו והזהירו אותו ממלך בני עמון הרוצה לסיים את שארית ישראל ולכן שלח את ישמעאל בן נתניה להורגו. מלבד שליחותו, לישמעאל בן נתניה היתה גם סיבה אישית לבצע רצח כזה, שהרי היה ממשפחת מלכי יהודה. גדליה כידוע סירב להאמין ליוחנן, ובנוסף סירב גם לקבל את הצעת יוחנן שיהרוג בעצמו את ישמעאל בן נתניה בסתר על מנת להגן עליו: "וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל". 

הרצח וסיום תהליך חורבן בית המקדש הראשון

למרות האזהרות, גדליה הזמין את ישמעאל בן נתניה לסעודה בחודש השביעי, כאשר חלק מן המפרשים מסבירים שמדובר בסעודת ראש השנה. ישמעאל הגיע יחד עם עשרה אנשים והרג את גדליה: "וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. וְאֵת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ אֶת גְּדַלְיָהוּ בַּמִּצְפָּה וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁם אֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הִכָּה יִשְׁמָעֵאל".

לאחר הרצח רוחו של העם נפלה והפחד מפני נקמת הבבלים הוביל לירידה מהארץ בהנהגת יוחנן בן קורח ושרי חייליו: "וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר הֵשִׁיב מֵאֵת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה מִן הַמִּצְפָּה... וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת כִּמְהָם אֲשֶׁר אֵצֶל בֵּית לָחֶם לָלֶכֶת לָבוֹא מִצְרָיִם מִפְּנֵי הַכַּשְׂדִּים כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי הִכָּה יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ".

כמו שפתחתנו לצום גדליה ישנו קשר רלוונטי גם היום מעצם היותו זכר לרצח פוליטי. אבל בנוסף לכך, יש לו משמעות עצומה ממקום אחר עבור כל יהודי שמתפלל לבניית בית המקדש. צום גדליה הוא אחד מארבעת צומות החורבן , כאשר כל אחד מהצומות מהווה שלב בחורבן.

בעשרה בטבת מתענים על תחילת המצור על ירושלים, בשבעה עשר בתמוז על הבקעת חומות העיר ובתשעה באב על חורבן הבית. צום גדליה מסיים את תהליך החורבן הנורא - לאחר מותו של גדליה גם שארית הפליטה של היהודים שנותרו בארץ ישראל גלתה, וכדברי הרמב"ם: "נכבית גחלת ישראל הנשארה, וסיבב להתם גלותן". חורבן בית המקדש הראשון הושלם באופן סופי.