סקר דת ומדינה חושף: רוב מצביעי ימינה רוצים תחבורה ציבורית בשבת

המתח בין חרדים לחילוניים הוא מהמתחים הפנימיים הקשים ביותר בישראל | סקר מיוחד חושף מה חושבים הישראלים על תחב"צ בשבת ומה דעת הקהל בשאלת מיהו יהודי

עמיאל ירחי, חדשות כיפה 01/09/21 17:29 כד באלול התשפא

סקר דת ומדינה חושף: רוב מצביעי ימינה רוצים תחבורה ציבורית בשבת
תחבורה ציבורית, צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון מפרסמת היום (ד') את מדד הדת והמדינה השנתי שלה. המדד מפרט את ניתוח העמדות ופילוחן על פי השקפות דתיות ופוליטית, השוואתן  לאורך זמן, הסקר חושף מה דעתם של המצביעים בשאלות הקשות ביותר.

מהסקר עולה כי 64% מבעלי הדעה במדד תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת על פי שיקול דעת הרשויות המקומיות בכל הנוגע למסלולי ותכיפות השירות. לעמדה זו שותפים גם רוב גדול של מצביעי כל מפלגות הקואליציה – כולל יש עתיד [96%] וימינה [69%], וגם 54% של מצביעי הליכוד.

תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת

תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת                                                                                                           צילום: חד"וש

בעוד הרבנות הראשית והמפלגות החרדיות נאבקות לשמר את המונופול על הגיור הן כנגד הכרה בגיורים של האורתודוכסיה המודרנית והן של הזרמים הלא-אורתודוכסים, רוב הציבור, ובתוכו גם רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, אינו רואה צורך בגיור אורתודוכסי כלשהו כתנאי להכרת המדינה ביהדותם של העולים. רק 35% היו מתנים ההכרה בגיור אורתודוכסי, וכנגדם 35% תומכים בהכרת המדינה ביהדותם של צאצאים להורה יהודי, בין אם זה האב או האם, המזדהה כיהודי ו-30% נוספים מסתפקים בגיור דתי המקובל בעם היהודי, בין אם הוא אורתודוכסי, קונסרבטיבי או רפורמי.

מיהו יהודי?

מיהו יהודי?                                                                                                                                     צילום: חד"וש

 באשר לעימות הגובר ביחס להמשך המונופול של הרבנות הראשית על אישורי הכשרות, שבים ומראים נתוני המדד הנוכחי כי רוב הציבור אינו תומך ואינו מעונין בהמשך המונופול. 22% בלבד השיבו כי יאכלו רק בבתי אוכל המחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות הראשית, 25% יסתפקו בכשרות אלטרנטיבית, ול-53% תעודת כשרות אינה מהווה שיקול כלל. גם בקרב ה-41% מהציבור שהשיבו כי הם מקפידים על שמירת כשרות על פי ההלכה, רק פחות ממחצית [47%] רואים זאת כשיקול המחייב אותם לצרוך רק מזון שבהשגחת הרבנות הראשית. רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה אינם מגבילים עצמם לצריכת מזון בהכשר של הרבנות הראשית בלבד [גם בקרב מצביעי ימינה רק 18% עושים זאת].

גם נושא הקבורה האזרחית נבדק במדד, זאת מכיוון שלמרות שחלפו כבר כ-25 שנה מאז חוקקה הכנסת את חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, שנועד לאפשר לציבור לבחור בקבורה חילונית או פלורליסטית בסמוך לאזור מגוריו, הרי עד היום טרם יושם החוק במלואו ולרוב האוכלוסייה היהודית בישראל לא זמינים בתי קברות ושירותי קבורה אזרחית. ממצאי המדד מלמדים כי 61% מהציבור היהודי הבוגר אינם מודעים כלל לזכות זו שהוקנתה להם בחוק,  אך בין אם ידעו על כך ובין אם שמעו זאת לראשונה במסגרת שאלון המדד – 44% הביעו העדפה לקבורה אזרחית חלופית אם תהיה זמינה בבוא יומם, מתוכן. בקרב הציבור החילוני הביעו העדפה זו 73%.


(תחבורה ציבורית בשבת, כן או לא?).

מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, עו"ד אורי רגב, הגיב לממצאים ואמר כי: "המדד והשוואת נתוניו בעשר השנים האחרונות מוכיחים שבניגוד לרטוריקה הפוליטית השחוקה  – הציבור מאס ב"סטטוס קוו" בנושאי דת, ומפריך את הטענות של פוליטיקאים רבים בדבר "הרוב הדתי והמסורתי" התומך בשימורו ובהמשך הכפייה הדתית בנושאי שבת, נישואין, כשרות, מיהו יהודי ועוד. הציבור כמה לקואליציה אזרחית רחבה שאינה נכנעת לתכתיבי המפלגות החרדיות, כפי שהוכיחו סקרים רבים שערכנו במהלך השנים האחרונות ובמערכות הבחירות החוזרות. רוב הציבור מזדהה ומקווה ליישומה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון, תוך שותפות עם יהדות התפוצות וקידומה של אחדות אמתית ולא אחידות מלאכותית".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר