קלמן ליבסקינד מציג: "כך המציאו בנט ושקד אגדות על הישגיהם בתקציב המדינה"

בשבוע שעבר פורסמו בעיתוני סוף השבוע של המגזר מודעות גדולות בהן קיבל ראש הממשלה נפתלי בנט ברכות רבות על ראשו. "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו... ולוואי לא יסיר חסדו מאיתנו", כתבו ראשי רשתות החינוך הדתיות של בני עקיבא, נעם צביה, אור תורה סטון, אמונה ואמי"ת "שלמי תודה, הוקרה וברכה לראש ממשלת ישראל מר נפתלי בנט הי"ו... ולכל השותפים על הסדרת תקציבי החמ"ד – החינוך הציוני דתי, ותקצובם של לימודי הקודש, כראוי להם, בבסיס תקציב משרד החינוך. ברוך שומר הבטחתו", כך נכתב בלי להתבייש.

בטורו השבועי במעריב חשף אתמול (ו') העיתונאי קלמן ליבסקינד את הוגה המודעות. "איש מקוראי "מקור ראשון" או "בשבע" שנתקלו במודעה הזו לא יכול היה לנחש שהיא לא נולדה בראשם של מנהלי מוסדות החינוך הדתיים, אלא הייתה פרי יוזמתם של אנשי בנט", פתח ליבסקינד את טורו. "הם שדרשו, רגע אחרי סגירת תקציב החמ"ד, שרשתות החינוך יפרסמו מודעות תודה. הם שהתעקשו שהמודעות שיתפרסמו יהיו גדולות במיוחד. הם שתבעו ששמה של חגית משה, יושבת ראש הבית היהודי, יככב בהן באופן בולט, לצד שמו של ראש הממשלה".

האם תקציב החמ"ד נכנס לבסיס התקציב כמובטח?

קלמן החזיר את הקוראים אל תחילת הסיפור. "רגע אחרי שעבר תקציב המדינה בממשלה, בישר בנט שלראשונה בהיסטוריה התקציבים המיועדים לחינוך הממלכתי דתי לא ייספרו עוד ככסף קואליציוני - כזה שיש להילחם עליו כל שנה מחדש במסגרת דיוני התקציב, כזה שצבוע בצבעים פוליטיים, כזה שנתפס כנדבה שמתקבלת לפנים משורת הדין". בנט הודיע כבר באותו כ הכסף ייכנס לבסיס התקציב של משרד החינוך וכי מהיום והלאה יהיה ברור לפקידי המשרד שהוא שם, בתקציב.

"כמה דברים צריך להגיד בהקשר הזה", המשיך ליבסקינד. "האחד, שאם הכנסת כספי החמ"ד לבסיס תקציב משרד החינוך היא בשורה גדולה כל כך, נשאלת השאלה מדוע לא טרח בנט להביא את הבשורה הזו במשך השנים שבהן כיהן כשר חינוך והיה אחראי להכנת תקציב המשרד".

"השני, שעם כל חשיבותה של אמירת התודה לראש הממשלה, צריך לדעת שתקציב החמ"ד עובר כבר עשרות שנים, מדי שנה בשנה, בלי קשר לשאלה מי עומד בראש הממשלה ומי מכהן כשר החינוך. הכספים האלה עברו אצל שרים מימין ואצל שרים משמאל, אצל ראש הממשלה אריאל שרון, אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט ואצל ראש הממשלה בנימין נתניהו. רק בשנים האחרונות קיבל תקציב החינוך הממלכתי דתי 105 מיליון שקלים ב־2015, 112 מיליון ב־2016 ו-115 מיליון ב־2017, וכך בדיוק גם ב־2018 וב־2019. רק בשנה שעברה נרשמה ירידה חריגה, בהיעדר תקציב מדינה".

ליבסקינד קבע בתוקף: "115 מיליון השקלים שהעביר השנה נפתלי בנט, ראש הממשלה הדתי לאומי הראשון, לא הוסיפו לחינוך הממלכתי הדתי שקל אחד מעבר למה שהוא קיבל בעבר".

על הטענה לפחות מהשנה הכסף נכנס לבסיס התקציב, ענה העיתונאי הסרוג: "הריני לבשר לכם שמה שאמר לכם ראש הממשלה איננו אמת. פשוט כך. אותם 115 מיליון שקלים שקיבלתם, בניגוד מוחלט לדבריו, לא נכנסו לבסיס התקציב, אלא עברו בממשלה בדיוק כמו שעברו הכספים האלה תמיד. כהקצבה פוליטית, מפלגתית, קואליציונית, זמנית. במילים אחרות, עם כל הכבוד למודעה שנתבקשתם לפרסם על אודות השינוי הגדול, לפחות נכון לעכשיו שום שינוי כזה לא קרה".

ליבסקינד הוכיח את טענתו דרך מסמכי התקציב שאושרו בהצבעה בממשלה לפני מעט פחות משבועיים. "הכל כתוב שם, שחור על גבי לבן, ובבהירות מרובה. יש למשרד החינוך בסיס תקציב גדול מאוד. קצת יותר מ־66 מיליארד שקלים. בתקציב הזה יש הרבה מאוד בתי ספר, משכורות ומיזמים, אבל אין בו – בניגוד למה שסיפרו בלשכת ראש הממשלה - אותם 115 מיליוני שקלים של החמ"ד. וכדי שיהיה ברור שהכסף הזה לא נמצא בבסיס התקציב, הוא מופיע שם תחת הכותרת "תקציבים הנובעים מהסכמים קואליציוניים", ולצדו מוסבר באופן הכי ברור שאפשר, ששרי הממשלה מחליטים להקצות אותו "באופן חד־פעמי".

"בדקתי את הסוגיה גם בלשכת ראש הממשלה וגם במשרד האוצר - וקיבלתי שלל הסברים. הסבר אחד טען שההחלטה הזו ניתנה אולי בטעות. הסבר שני גרס שבמשרד האוצר עובדים ממש עכשיו במאמץ לשנות את השורה התחתונה. הסבר שלישי תיאר כי ייתכן שבקרוב יחזור העניין לממשלה, והתקציב ייפתח שוב, וראש הממשלה יבקש מהשרים לקבל החלטה חדשה, שונה מזו שקיבלו. האם זה יקרה? האם הבלגן שהתחולל בימים האחרונים, אחרי שהתבררה האמת, יביא לשינוי? אין לדעת. כל מה שאנחנו יודעים כרגע הוא שראש הממשלה נפתלי בנט לא שינה דבר, שכל ההודעות שיצאו בהקשר הזה אינן נכונות, ושראשי רשתות החינוך של הציונות הדתית - ממש כמו יו"ר מועצת החמ"ד הרב אבי גיסר, שהתראיין ובישר: "זהו יום של ברכה" - יכולים בהחלט להרגיש שעבדו עליהם".

תקציב יו"ש - גדל או לא גדל?

ליבסקינד עבר לעסו בסעיף נוסף, תיקצוב יהודה ושומרון. "הגדלנו את התקציב הייחודי ליו"ש במשרד הפנים ביותר מ־50%. בנוסף תקצבנו תשתיות ביו"ש". צייצה שרת הפנים איילת שקד. "אחד מאתרי המגזר הצטרף לחגיגה ודיווח בכותרת, מפיה של השרה: "בשורה לתושבי יו"ש". אתר דתי לאומי אחר הסביר שתקציב יו"ש גדל בזכותה של שקד מ-80 מיליון ל-125 מיליון", ציין קלמן.

"אז הנה העובדות, תשפטו לבד: שקד אכן דאגה ל-100 מיליון שקלים, תקציב מוניציפלי ליו"ש. אלא מה? התקציב הזה, בדרך כלל בסכומים גבוהים יותר, עובר כל שנה. ב-2010 עמד התקציב הזה על 106 מיליון, ב-2011 על 119 מיליון, ב-2012 על 128 מיליון, ובשנים הבאות על 118 מיליון, 125 מיליון ו-108 מיליון. הפעם היחידה בשנים האחרונות שהתקציב הזה ירד מ-100 מיליון הייתה בשנה שעברה, שבה לא היה תקציב מסודר. במילים אחרות, לא רק שהשרה שקד לא העניקה ליו"ש תקציב שראוי להתפאר בו, אלא שהסכום שאושר השנה היה נמוך כמעט מכל הסכומים שאושרו בעשור האחרון, אם כי לזכותה יצוין בכל זאת כי 76 מיליון מתוכם הוכרו לראשונה באופן מקצועי על ידי משרד הפנים, ותוקצבו על ידו".

"שקד סיפרה עוד שהיא העבירה 25 מיליון שקלים לשנה לטובת תוכניות פיתוח. זה נכון. אבל כדי להבין כמה מדובר בסכום שולי, בהתחשב במיליארדים שקיימים בתקציב משרדה, כדאי ללכת אל מי שקדם לה בתפקיד, אריה דרעי, שבהחלטה אחת בשנת 2019, המסתמכת על אותו סעיף בדיוק, העביר לביתר עילית ומודיעין עילית, שני יישובים חרדיים שככל הנראה עניינו אותו יותר מאחרים, 34 מיליון שקלים. עכשיו תחליטו לבד, אם יש לימינה – שראש הממשלה שלה הוא מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר - במה להתפאר בסכומים שהעבירה".

החטיבה להתיישבות - מה בנוגע אליה?

החטיבה להתיישבות היתה במשך שנים רבות זרוע ביצועית חשובה במעלה של ההתיישבות. היא מסייעת לפיתוח יישובים ביהודה ושומרון, בגליל ובנגב. ארגוני שמאל ניהלו נגדה במשך שנים מלחמת חורמה. דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כמעט הצליחה להביא להפסקת פעילותה. "בשבוע שעבר הסתובב ספין שידע לספר שהממשלה הנוכחית העלתה את תקציב החטיבה להתיישבות בכמה מיליוני שקלים", כתב ליבסקינד ועבר לעובדות עצמן:

"ממשלת ישראל הנוכחית הקציבה לחטיבה להתיישבות 92 מיליון שקלים עבור שנת 2021. בשנת 2020 אושרו לחטיבה 97 מיליון. ב-2019 הוקצבו לה 95 מיליון, ב-2018 היא תוקצבה ב־159 מיליון. ב־2017 תוקצבה ב־196 מיליון. כמה שנים קודם לכן עמדו תקציבי החטיבה על סכומים שנעו בין 200 מיליון ל־400 מיליון שקלים. אתם מבינים כמה לעג לרש זה להתגאות בתקציב, שנראה כרגע כמו הסכום הנמוך ביותר שהועבר לחטיבה להתיישבות בעשורים האחרונים? אז כן, יש לנו ראש ממשלה שמגדיר את החטיבה להתיישבות כ"גוף שמאפשר לנו להמשיך את הציונות", אבל מה זה שווה אם בגוף הזה, הבונה והמיישב, לא ראתה הממשלה לנכון להשקיע?", תהה.

תשתיות ביו"ש - אותו סיפור

"רגע, עוד לא סיימנו. השרה שקד התגאתה עוד בהזרמה של 300 מיליון שקלים, כספים קואליציוניים, לטובת מימון כבישים ביהודה ושומרון. אלא מה? התקציב הזה נמוך ב־500 מיליון שקלים מהסכום שהקצתה לכבישי יו"ש הממשלה הקודמת בכספים הקואליציוניים שלה בתקציב האחרון שאושר, זה של 2019".

"הלאה. שקד גם התחייבה שבתוכנית החומש הבאה, זו שתאשר הממשלה בהמשך הדרך, יושקע בתחום התחבורה ביו"ש סכום שלא יפחת מהסכום שהושקע ביו"ש בתוכנית החומש הקודמת. נשמע הרבה? ובכן, כדי לדעת בכמה כסף מדובר, הלכתי אל תכנית החומש הקודמת לתחבורה. לא תאמינו. לא מופיע בה ולו שקל אחד ליהודה ושומרון. כלום. אפס. יודעים מה? כדי להיות מדויקים עד הסוף ולשפוט את תוכנית החומש ההיא לקולא, נעיר שבסופו של דבר, אחרי שכבר אושרה התוכנית והתחילה לרוץ, הוכנסו אליה בכל זאת 54 מיליון שקלים (מתוך תכנית של 200 מיליארד!), כספים קואליציוניים משנים קודמות, שהושקעו בתיקון כביש אחד בשומרון. זהו. בקיצור, הממשלה הנוכחית מבטיחה שהיא לא תקציב לכבישי יו"ש פחות מהכלום שהוקצבו ליו"ש בתוכנית הקודמת. זה המצב. את תכנית החומש המדוברת, אגב, יכין משרד התחבורה של מרב מיכאלי".

לסיכום כתב ליבסקינד כי התפארות בהעברת תקציבי החמ"ד לבסיס התקציב, שהתבררה, לפחות עד ימים אלה, כפייק. "המשך ייבוש החטיבה להתיישבות, עם תקציב שהוא הנמוך ביותר שניתן לחטיבה בעשור האחרון. סיפורים על העברות כספים ליו"ש, שבמקרה הטוב ניתן להגיד עליהם שהם דומים למה שניתן בעבר, והתגאות בתקציבי תחבורה הקטנים ב־500 מיליון שקלים מאלה שהעבירה הממשלה הקודמת. אם נפתלי בנט ירצה לשכנע את מצביעי הימין, את אנשי הציונות הדתית או את המתנחלים, שהוא פועל לטובתם, הוא יצטרך פשוט לעשות את זה. אם תחילת הדרך מעידה על משהו, ההמשך לא מבטיח טובות".