11 חודשים עבריים חלפו מאז פטירתה בטרם עת של מירית הררי ז"ל, רעייתו של איש התקשורת דידי הררי. שעתיים מיוחדות הקדיש היום (ג') דידי לזכרה של מירית. הררי שיתף את מאזיניו ב-103FM ברגעים שעברו עליו מאז לכתה ועד לשידור התכנית היום. "אם לא אשתף אתכם ברגעים האישיים שלי, אז את מי?", שאל לאחר שסיים את המונולוג המרגש.
"התעוררתי הבוקר בשבע ופקחתי את העיניים. בדיוק היום לפני 11 חודשים מיריתי שלי עצמה את העיניים ועברה לעולם אחר. מדהים איך הזמן לא עוצר לשנייה כדי לקחת אוויר ולחשב מסלול מחדש. הזמן פשוט דוהר קדימה, אתה חייב להדביק אותו כי אין לך זמן לעצור. תמיד אומרים לנו שהזמן עושה את שלו, אבל מי יודע כמה זמן לוקח לזמן לעשות את שלו?".
"לפי המסורת שלנו, של הספרדים, בשנה הראשונה מציינים ועורכים אזכרה בחודש ה-11, והיום, ב' באלול, זה היום, כי מירית נפטרה בב' בתשרי. לפני 11 חודשים היה לי כאב שלא ניתן לתאר, והיום, נוסף לאותו כאב, נוסף אליו געגוע עצום - לשיחות שלי ושל מירית, לרעש בבית, לשמחת החיים הכל כך מיוחדת שלה, לאור של מיריתי".
"בחיים לא התרגשתי כל כך ולא הרגשתי כל כך לבד בתוכי. מבולבל, אפילו אבוד לפעמים. מזלי הגדול שיש לי אתכם, המאזינים. אני מדבר אליכם מהלב עכשיו. אין לכם מושג כמה כוח אתם נותנים לי, כמה שפיות אתם מכניסים בי, ובאיזהשהו מקום, דרככם, אני חוזר לעמוד על הרגליים".
"11 חודשים עבריים, 11 חודשים שהם 330 יום. 330 יום שבהם אתה צריך כל בוקר למצוא את הכוח לקום ולחיות - למען הבנות שלי, הנכדים המהממים ועוד אלה שבדרך. למען אמא שלי, למען החברים ולמענכם. למעני בעיקר, כי זה מה שמירית רצתה, שאמשיך לחיות גם בשבילה".
(הררי בשידור הראשון לאחר מותה של מירית)