השופטים מזייפים דו"ח נציב תלונות הציבור על השופטים: כל תלונה חמישית - מוצדקת

33 אחוזים מהתלונות שעברו בירור ונמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט - לעומת 21% בלבד ב-2019. הנציב שהם: "מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו"ח הקודם - יש לתת על זה את הדעת"

ישי אלמקייס ישי אלמקייס, חדשות כיפה 28/07/21 17:10 יט באב התשפא

דו"ח נציב תלונות הציבור על השופטים: כל תלונה חמישית - מוצדקת
הנציב שהם ונשיאת העליון אסתר חיות, צילום: Marc Israel Sellem/POOL

לפני שעה קלה, הגיש נציב תלונות הציבור על השופטים השופטי בדימוס אורי שהם, את הדו"ח השנתי לשנת 2020 לשר המשפטים גדעון סער ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כשהכותרת המרכזית היא מגמת צמצום הזמן הממוצע לטיפול בכל תלונה, שהשנה הגיע ל-54 ימים, לעומת 59 ימים ב-2019 ו-83 ימים ב-2018.

הדו"ח שנפרס על פני 318 עמודים מגלה כי בשנת 2020 הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-909 תלונות, שמתוכן בוררו לגופן 548 תלונות, שמהוות 60 אחוזים מכלל ההחלטות שניתנו.

מתוך 548 התלונות שבוררו, רק 60 תלונות שמהוות 11 אחוז מתוך כל התלונות שהתקבלו נמצאו מוצדקות. 48 תלונות שהן 9% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. 20 אחוזים מתוך כלל התלונות שעברו בירור, התגלו כמוצדקות או שהסתיימו בהערה, קרי, כל תלונה חמישית שהתקבלה - מוצדקת.

גם בתלונות המוצדקות ישנה התפלגות בנוגע לסיבה בגינן הן נמצאו כאלה: 20 אחוזים מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין לעומת 38% ב-2019. 33% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט - לעומת 21% בלבד בדו"ח הקודם. הנציב שהם מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו"ח הקודם, דבר שיש לתת עליו את הדעת. 30% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט לעומת 26% בדו"ח הקודם, ועוד 17% על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי לעומת 15% בדו"ח 2019. 

בית משפט

בית משפט צילום: David Cohen/Flash90

בשנת 2020 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, עת התקבלו 193 תלונות, לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 ב-2018. הנושא הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות.

השופט בדימוס שהם מציין בדו"ח כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על כשל מערכתי, ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים. כך למשל, מקרה שהובא בפני הנציב אודות נאשם, שעל פי הרישום בפרוטוקול התייצב בבית המשפט, הגיע להסדר, הורשע ונגזר דינו. סנגורו של הנאשם ציין בפני הנציב, כי הנאשם כלל לא נכח באותו יום בבית המשפט. מבדיקת התלונה התברר כי מדובר בתקלה. הנציב כתב בהחלטתו שלמרות שמדובר במקרה נדיר במקומותינו, נקל לשער את הנזק שתקלה מעין זו עלולה לגרום לנאשמים המעורבים בדבר, כמו גם לתדמיתה של מערכת המשפט בישראל. מן הראוי שמנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם המשפט, בעיקר אם אינו מיוצג, ובמידת הצורך ייקבע נהלים חדשים, אשר יימנעו תקלות כדוגמת אלה בעתיד.