בתחילת השבוע החליט שר האוצר אביגדור ליברמן להעלות להצעה את אפשרות העלאת גיל הפרישה לנשים, כך שבסופו של דבר יושווה לזה של הגברים. הנושא צפוי להיכנס לחוק ההסדרים הקרוב, ועל פי ההצעה כבר מינואר הקרוב יעלה גיל הפרישה בשלושה חודשים בכל שנה עד גיל 64, ואז בארבעה חודשים נוספים עד גיל 65.
כעת, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מציע להעלות את גיל הפרישה ל-70, הן לנשים והן לגברים. בהתאם למתווה, הרפורמה תחול מיידית על צעירים המצטרפים למעגל העבודה, אולם לא יחול על הציבור העומד בפני פרישה. באשר למצב הביניים, עובדים בגילאי 50 פלוס, הפרישה תיעשה בצורה מדורגת והרפורמה תתפרס על פני שנתיים בלבד.
לפי המתווה המסתמן, גיל הפרישה יעלה ב-2022 ל-62 שנים ושלושה חודשים; ב-2023 ל-62 ושישה חודשים; ב-2024 ל-62 ותשעה חודשים; ב-2025 ל-63; ב-2026 ל-63 ושלושה חודשים; ב-2027 ל-63 ושישה חודשים; ב-2028 ל-63 ותשעה חודשים; ב-2029 ל-64; ב-2030 ל-64 וארבעה חודשים; ב-2031 ל-64 ושמונה חודשים וב-2032 ל-65.
עוד נכתב בהצעה, כי גיל הפרישה לנשים ידחה ל-65, והמהלך ימשך בהדרגתיות במשך 11 שנה. לאחר מכן תוצמד הפנסיה לעלייה בתוחלת החיים.
במחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי גורסים למהלך תהיינה השלכות חיוביות, ובייחוד על איכות החיים של העובדים. באשר למצב במשק כיום, הביטוח הלאומי משלם מדי שנה קצבאות זקנה בהיקף של 31 מיליארד שקלים. בכך, דחיית גיל הפרישה צפויה לחסוך הון תועפות.
שפיגלר טען באולפן ynet כי "להעלאת גיל הפרישה יש הרבה היבטים, גם כלכליים, אבל לא רק. היבטים כמו בריאות האדם, בריאות הנפש. היכולת שלנו להמשיך ולתפקד ולדעת שיש לאן לקום בבוקר ולאן לחזור. ערכו לא מעט מחקרים בנושא ומסתבר שהמשך העבודה במצב שתוחלת החיים עולה בקצב של כ-24% בממוצע זה דבר שהוא הכרחי".
בדבריו התייחס מנכ"ל הביטוח הלאומי גם למקצועות שנחשבים שוחקים במיוחד, "אנחנו לא מתעלמים מנקודות שצריך לתת עליהן את הדעת. מה שבטוח הוא שאין ספק שאנשים היום כן רוצים להמשיך לעבוד. זה נותן הרגשה טובה, שהם עדיין יצירתיים. זה מוסיף בריאות וביטחון עצמי וגם מוסיף איכות ליתר החיים". גיל הפרישה הנוכחי כיום הוא 62 לנשים ו-67 לגברים.