ברקע התפשטות הקורונה בארץ, חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, מעריכים כי בערים רבות ניכרת הדבקה משמעותית, עם הכפלה מדי 4-3 ימים. בהמשך מצוין בדו"ח כי אחוז ניכר מההדבקה נובע דווקא מהורדת ההגבלות ולא רק מכניסת זן הדלתא מחו"ל.
הצוות מראה, באמצעות השוואה למדינות אחרות בעולם, שבשלב הנוכחי עדיין לא ניתן לומר האם סיבת ההתפרצות בשבוע שעבר היא בעיקרה הווריאנט דלתא, שלמעשה התגלה בישראל כבר לפני חודשיים, או שהסיבה היא הורדת מגבלות הקורונה בשבועות האחרונים.
סטטוס ואסטרטגיה מומלצתצילום: האוניברסיטה העברית
מהדו"ח עולה כי בעולם ניכר שגל הדבקה מתבטא בתחלואה קשה לאחר זמן ארוך מהעבר, עקב הגנת החיסון, ולכן ניהול לפי מצב בתי החולים עלול להתברר כמאוחר מדי ואינו מומלץ לדעת החוקרים, שמוסיפים כי, "השאיפה למיגור אינה ריאלית כל עוד המגפה בעולם ממשיכה להתפשט".
המומחים ממשיכים לטעון כי אין שינוי בהערכה שהחיסון יעיל נגד הווריאנטים הנפוצים כרגע, ומפחית סיכוי הדרדרות לתחלואה קשה אפילו בהינתן הדבקה של מחוסן. לדעת המומחים, המטרה הישראלית צריכה להיות הורדת תחלואה רצופה, בעיקר באמצעות הגברת התחסנות, כשבשלב הנוכחי יש לפעול להחזרת המסכות והתו ירוק.
התפשטות הקורונה במקומות בהם שולט וריאנט דלתאצילום: האוניברסיטה העברית
צוות החוקרים טוענים כי קצב ההתפשטות הגבוה נובע ככל הנראה גם מהורדת התו הירוק והסגול ועטיית המסכות. לכן מומלץ לחדש את התו הירוק ולהקפיד במסכות. אם תמשיך ההתפרצות, אז יש לשקול להגביל התקהלויות במיוחד במקומות בעלי נוכחות של לא מחוסנים.
"יש חשיבות גבוהה בחידוש וזירוז ההתחסנות מעל גיל 12", אומרים החוקרים ומוסיפים כי, "הגברת השליטה על הכניסה בארץ היא חיונית, ויש לבצע בדיקה בכניסה לארץ ובדיקה נוספת לאחר שלושה עד ארבעה ימים".
הצוות ממליץ על החזרת מסכות והגבלת ההתקהלויותצילום: האוניברסיטה העברית
בכתיבת הדו"ח שותפים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית, פרופ' מיכאל אסף ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, בשיתוף עם ד״ר הילה דה-ליאון מ-INFN-TIFPA באוניברסיטת טרנטו (איטליה).