פרשת תרומה: מעלת הנתינה

המילה תרומה היא מלשון התרוממות. אחר שעם ישראל קיבל את התורה, הוא כעת יכול להתרומם בעבודת ה'. הדרך להתרומם היא על ידי שאנו נותנים מעצמנו. רק כך אנו מתרוממים מבחינה רוחנית

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 18/02/21 11:41 ו באדר התשפא

פרשת תרומה: מעלת הנתינה
צילום: pixabay

"ויקחו לי" מי לוקח?

פרשתנו פותחת בציווי (שמות כה, א-ג): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה".

שואל הבעש"ט למה כתוב "ויקחו לי"? – מי לוקח? הרי בני ישראל נותנים ולא לוקחים? מה זה "ויקחו לי"? אומר הבעש"ט: כשאתה נותן - אתה לוקח עבורך יותר מאשר אתה נותן.

ציד הרג ציפור אחת

הבן איש חי סיפר: פעם אחת אב רצה להתפאר בבנו הקטן, וביקש לבחון אותו בפני חבריו, ושאלו: "10 ציפורים היו על הגג, ציד ירה והרג אחת, כמה ציפורים נותרו?"

ענה הבן: "אחת". האב שאל שוב, ושוב אותה תשובה מהבן.

האב הסמיק מבושה, ושאל את השאלה באצבעות. ושוב הבן עם אותה תשובה. והבן הסביר: "כשהציד ירה, ציפור אחת שנורתה התקבלה, והתשעה ברחו מהרעש!"

חייך האב ושמח בבנו.

והסביר הבן איש חי, ככה זה מצוות צדקה, המעשר שאנו נותנים הוא זה שנותר לנו אחר מותנו, כל השאר בורח. הזוזים שהרווחנו זזים תמיד למקום אחר.

העני עושה עם בעל הבית

אומר המדרש (ויקרא רבה בהר פרשה לד):

"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית שכן רות אומרת לנעמי (רות ב) 'שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם, בֹּעַז' אשר עשה עמי אין כתיב כאן אלא 'אשר עשיתי עמו'. אמרה לה: הרבה פעולות וטובות עשיתי עמו היום בשביל פרוסה שנתן לי".

מדברי המדרש עולה שבמבט פנימי העני מזכה את נותן הצדקה ולא ההפך.

האיכר שזרע זרעים

הבן איש חי מביא משל יפה להבהיר זאת:

אדם רואה איכר מסתובב בשדה וזורק גרעיני חיטה יפים וזהובים. אומר האדם לאיכר: "מה לך איכר טיפש שהנך זורק את הגרעינים במקום לטחון אותם לקמח ולאכול מהם?"

האיכר אינו מבין שמה שהאיכר זורק מכל גרעין קטן יצמח לו אשבול מלא בגרעינים!

"ונתנו"

על דרך החידוד אומרים שכתוב בפסוק (שמות פרק ל, יב): "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה'". המילה "ונתנו" היא פלינדרום של חמש אותיות, שיכולה להיקרא מתחילה לסוף ומהסוף להתחלה, ללמדנו שמי שנותן בסוף מרוויח.

"כי לא במותו יקח הכל"

המלבי"ם הקשה על הפסוק בתהילים (מט, יח): "כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל" וכי קצת לוקחים? האם פעם ראית מישהו שלוקח כסף לעולם הבא?

ועונה המלבי"ם, מה הקצת שאדם לוקח? האדם לוקח לעולם הבא את הכסף שהוא נתן לצדקה. זה עומד לו לזכות.

מספרים על קמצן שעלה לנסיעה במונית. הנהג לפתע מודיע לנוסע שהוא איבד את הבלמים ושניהם בסכנת נפשות. בעוד המונית דוהרת לתוך תהום, צועק הנוסע לנהג: "תעצור" "תעצור". הנהג בעודו לחוץ, אומר לי: "הלכו הבלמים! אני לא יכול לעצור!". צועק לו הקמצן: "תעצור את המונה!".

משמעות המילה תרומה

המילה תרומה היא מלשון התרוממות. אחר שעם ישראל קיבל את התורה, הוא כעת יכול להתרומם בעבודת ה'. הדרך להתרומם היא על ידי שאנו נותנים מעצמנו. רק כך אנו מתרוממים מבחינה רוחנית.

המעלים עיניו מן הצדקה

החפץ חיים סיפר על זה משל לאיכר שנסע לעיר הגדולה למכור את שקי התבואה. אמר לו הסוחר: כל שק שאני מוריד מהעגלה אני שם מטבע נחושת בקערה ואח"כ נספור על כמה שקים אני צריך לשלם לך, תוך כדי הפריקה האיכר שם לב שאף אחד לא מסתכל וגונב מטבעות מתוך הקערה. הוא לא מבין שעל כל מטבע כזאת הוא מפסיד תשלום על שק שלם!

 

כשאדם מתקמצן לא לתת כסף לצדקה הוא לא מבין שהוא מפסיד הרבה יותר לטווח ארוך. אם הוא ייתן הוא יקבל הרבה יותר ממה ששמר לעצמו.

צדקה תציל ממוות

הרב חיים קרייזווירט (שמונה אחרי השואה לאב בין דין באנטוורפן שבבלגיה) היה בחור ישיבה שלמד בזמן השואה בישיבה. במלחמת העולם השניה, יום אחד הגיעו הנאצים לישיבה שבה למד, לקחו את הרשימות קראו לכל הבחורים, העמידו אותם בעזרת נשים, ירו על הבחור והוא נהרג כשהוא נופל לחצר.

עלה הרב חיים עם הבחורים, וחשב בלבו איזו זכות תעזור לי כדי להישאר בחיים. ונזכר שהוא נתן את הספסל שלו בעזרת הנשים, בשביל בחור ישיבה עיוור שישן שם. והוא הלך לישון עם הבחורים הצעירים באיזה אסם תבואה. הוא נשא תפילה בלבו: "וצדקה תציל ממוות". הוא מבקש שמצווה זו תציל אותו. לפני שירו עליו הנאצי, שאל אותו הנאצי: "יש לך אבא ואמא?" הוא אמר "כן". "גם לי" המשיך החייל. "אז רק לפני שאני יורה עליך תקפוץ על ערימת הגופות, ותציל את עצמך".

סיפר ר' חיים זכות החסד שעשה עם הבחור ישיבה עמדה לו לזכות.

לתת עם הלב

מאוד חשוב שהתרומה תהיה (שמות כה, ב): "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". לתת את התרומה עם הלב. הלב הוא העיקר בעבודת ה'. כפי שאומרת הגמרא (סנהדרין קו:): "הקדוש ברוך הוא ליבא בעי". צריך לשמוח בנתינה. צריך לרצות לתת מכל הלב.

הנתינה גורמת לחיבור עם ה'

המשנה במסכת אבות (א, ב) כותבת שמידת החסד היא אחת מג' העמודים שעליהם העולם עומד. והשאלה שעולה היא למה חשוב כל כך לעשות חסד? ננסה להציע 10 סיבות לחשיבות עשיית חסדים:

  1. מחנך אותנו להיות אנשים נותנים.
  2. נותן לנו תחושת סיפוק שעזרנו למישהו.
  3. חסד עוזר לאחרים שזקוקים לכך.
  4. כשאתה נותן, בזמן שאתה תצטרך תוכל גם לקבל.
  5. חסד זה מצווה (ואהבת לרעך כמוך)!
  6. חסד יוצר ערבות הדדית.
  7. ליצור עולם מתוקן.
  8. מוביל לאמונה והכרה שהכול מאתו יתברך.
  9. החזרת טובה ל-ה' ולעולם.
  10. חסד הוא ביטוי לדבקות בה' והליכה בדרכיו של ה'.

לקחת אתך את ה'

הבעש"ט מבאר על המילים (שמות כה, ב): "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" דבר נפלא. ה' אומר לבני ישראל: אתם רוצים לקחת אותי אתכם? - תרומה! למה? כי הקב"ה רק נותן ואף פעם לא לוקח, הקב"ה כל הזמן משפיע. הדרך להידבק בה' היא על ידי התרומה.

לסיום
שנזכה תמיד להיות מהנותנים, ודרך זה להדבק במידותיו של ה', וה' הטוב ייתן לנו מטובו עד בלי די.