עדות בוועדה לטיפול בהלומי קרב: "אגף השיקום לא יודע מה זה פוסט טראומה"

ועדת המשנה לטיפול בהלומי קרב דנה היום במסגרות תעסוקה והכשרות תעסוקתיות למתמודדי פוסט טראומה. "אף אחד לא עזר לי מאגף השיקום" העיד חייל לשעבר שנכח בוועדה

חדשות כיפה חדשות כיפה 07/09/20 15:03 יח באלול התשפ

עדות בוועדה לטיפול בהלומי קרב: "אגף השיקום לא יודע מה זה פוסט טראומה"
עדותו של צוריאל פרידמן, צילום: מתוך ישיבת הוועדה

ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הפוסט טראומה והלם קרב בראשות ח"כ אופיר סופר קיימה היום (ב') דיון בנושא שיקום תעסוקתי למתמודדים עם הלם קרב. הדיון התמקד במסגרות התעסוקתיות והכשרות לנפגעי הפוסט טראומה בהשתתפות אגף השיקוף, ארגונים ולוחמים.

במהלך הדיון התמוטט צוריאל פרידמן, לוחם לשעבר שמתמודד עם פוסט טראומה, לאחר שהעיד בפני הוועדה על הקשיים הרבים שחווה במהלך התנהולתו מול אגף השיקום: "אנחנו בוחרים בחיים מחדש. לא רוצים רחמים- רוצים לחיות".

יו"ר הוועדה ח"כ אופיר סופר אמר בפתח הישיבה: "הסוגיה של שיקום תעסוקתי מהווה מתווך לחזרה לשגרה. אנשים שאחרי המלחמות חוו ירידה תפקודית, חלקם פוטרו, חלקם לא התקבלו למקומות עבודה. זה כמו כדור שלג עבורם בדרך להתדרדרות נפשית. מטרתנו להחזיר את הלוחמים למעגל העבודה. גם לוחמים במילואים וגם חיילים שהשתחררו משירות סדיר. לשקם אותם על מנת שיוכלו להיכנס למעגל העבודה. יש להקים יחידה שמתמחה בפוסט טראומה וזה הכרחי. צריך להבדיל בין הטיפול הפסיכולוגי קליני לבין הטיפול התעסוקתי".

צוריאל פרידמן, הלום קרב שמתנדב בעמותת שותפות מגן ישראלית מתאר את ההתמודדות היום יומית עם הפוסט טראומה: "אני סובל מפוסט טראומה ומגבלה פיזית. לפני הצבא היה ספורטאי מצטיין. במהלך השירות שלי חוויתי אירועים קשים והיום מוכר כנכה פוסט טראומה. בתחילת הדרך קיבלתי עזרה מפסיכולוגית אישית וההורים שלי. הייתי במקום של אובדנות. החלטתי לבחור בחיים וללמוד חינוך גופני. כשהגעתי לקבל את השיקום המקצועי. רצו לבדוק אם המקצוע מתאים לי. הבאתי המלצות ומסמכים שמעידים שכן אני יכול ללמוד. הפנו אותי מאגף לפסיכיאטרית שהתנהגה אליי כאילו אני סובל מפיגור. עשיתי בעצמי הכל, אף אחד לא עזר לי בתהליך הזה. בשנה ב' החלטתי לסיים את החיים שלי אחרי התקף קשה. אף אחד לא עזר לי מאגף השיקום. אגף השיקום לא יודע מה זה פוסט טראומה".

דן שגב, נציג אגף השיקום התייחס להשתלבות המתמודדים בשוק העבודה: "היינו רוצים לראות נכי צה״ל משתלבים בתעסוקה. תהליך השיקום מתחיל אחרי שהוועדה הרפואית מסתיימת ונקבעת בנכות של 20 אחוז ומעלה. בשנים האחרונות אנחנו עושים תהליך ייזום ועוברים עם הלוחם תוכנית אוריינטציה, מסבירים מה הזכויות שלו. כשבונים תכנית שיקום צריך להתייחס למגבלות ולנתונים האישיים".

ד"ר אורניה יפה שיבחה את פרידמן ואמרה: "הסיפור שלך צוריאל הוא של אומץ וגבורה. מרגש וכואב מאוד. לצערי הוא איננו סיפור יוצא דופן. אני פסיכולגית קלינית ותעסוקתית. אני עובדת עם הלומי קרב. הניסיון שלי מתחיל ב-73 בהדסה עין הכרם. עובדת באבחון נכי צהל. קיבלתם תשובה שיש עובדת תעסוקה אבל יש צורך אחר. כמה עקרונות שמנחים אותי בשיקום קודם כל ההבנה של מה זה פוסט טראומה. יש דרגות שונות של פגיעה ולכן צריך לאבחן נכון".

עמיר שי שוויצר שהיה שותף לפינוי זירת אסון המסוקים, לפני למעלה משני עשורים ומאז מתמודד עם פוסט טראומה סיפר: "הסיפור שלי מתחיל בחילוץ אסון המסוקים. חיילים צעירים שאין לנו מושג מה אנחנו עושים ואחרי כמה שנים מבינים מה קורה. קשה לאבחן ולהבין שזה מה שעובר עליך. קיבלתי טיפול תרופתי, היו לי בעיות בשינה והיה לי בעיות לתפקד בבוקר כאדם עובד, לומד וכאב. הייתי רוצה שתסתכלו על זה כנמק. זה משתלט על המשפחה, תעסוקה, פגיעה באישה ובילדים. הם נפגעים בצורה ישירה. קשה לתפקד ככה במצב הזה. לצערי ניסיתי ללמוד הנדסאים ולא הצלחתי. לא מצליח להתקדם בעבודה. אפילו בתור עובד זוטר שמבקש לעשות משמרות ערב ולילה זה בלתי אפשרי. משרד הביטחון צריך להיות בקשר עם המעסיקים".